מסיים פוסט דוק בחקר חלל בארה"ב. האם לחזור לארץ או לחפש עבודה "אמתית" באמריקה?

עשיתי ד"ר באוניברסיטה העברית בנושא קוסמולוגיה תיאורתית. מי שלא מכיר: תחום באסטרופיזיקה שנראה בעיקר כמו מלא משוואות ארוכות. כל מיני דיונים בקבוע קוסמולוגי, חומר אפל, התפשטות היקום, המפץ הגדול וכדומה.
מי שרוצה לבדוק, מוזמן לגגל "מודל למדא-CDM". אם עדיין לא ברור, אז התרגום לעברית הוא "משהו ללא תועלת פרקטית בכל מידה אפשרית".

הלכתי לפוסט דוק בארה"ב בשביל להתנסות במקצוע של מדען. כי עד אז הייתי רק סטודנט לתואר ד"ר (שזה גם מדען, אבל סוג ג'). להגיד שאהבתי את השלוש שנים שלי בחו"ל? לא בטוח.
העבודה מתסכלת, רוב היום אתה יושב מול מסך מחשב ובוהה באיזו סימולציה של מודל שהקשר בינו לבין היקום הוא כמו בין סרט אנימה למציאות. אתה כותב תוכנות שכל מתכנת מקצועי היה תולש לעצמו את השעירות אם היה רואה.
אבל מצד שני, אפשר חופשי לבוא לעבודה ב-12 וללכת ב-5. אפשר בלי בעיה לא לבוא יום אחד בלי להודיע מראש. אפשר לעבוד מהבית אם ממש בא לי. וגם שיקגו זה מקום נחמד. שכר 59 אלף דולר שנתי.
מצד שלישי, המשפחה שלי גרה בישראל. ומשפחה זה חשוב לי. בנוסף, אם לא הבנתם מהכתיבה שלי, אין לי בת זוג ולא תהיה. כי אני זה מי שאני.
עכשיו החוזה עומד להסתיים לו בקיץ הקרוב ואני צריך כבר מעכשיו להתחיל לחפש פרנסה. האופציות שלי הן:
1) להישאר באקדמיה. אופציה זו היא לא רק שלא סבירה (סיכוי של 0.05% לפי כמות הפוסט-דוקים שקיבלו קביעות) אלא גם לא מי-יודע-מה מתאימה לי. כאמור, לשבת מול תוכנה הזויה שהקשר שלה למציאות היא קלוש זה לא כייף. אני מדען די בינוני. לקח שנים להבין את זה, אבל מספיק לעבוד על עצמי.
2) לחזור לארץ לחפש עבודה שמתאימה לי. החסרונות הם: השכר הנמוך בארץ, יוקר המחיה, תרבות נחותה (אפילו ביחס לאמריקאים, שהם כמובן אנשי תרבות דגולים כולם), קושי למצוא משרה שהולמת ניסיון של פוסט-דוק.
3) לחפש עבודה בארה"ב. חסרונות: תרבות הזויה (מכיר מישהו ששוטר כמעט ירה בו), רחוק מהמשפחה (שהיא יקרה לי), תחושה שאני גר בחור של התחת (סליחה, אבל באמת יש לי אחרי שלוש שנים תחושה שאני נמצא בצד הלא נכון של כדור הארץ), מערכת פוליטית שזרה לי מאוד, גזענות (ועוד איך. אתם חייבים להיות פה בשביל להבין). כמוכן, חשוב לציין שאין לי אזרחות אמריקאית ואני בחזקת עובד זר.
אז מה הייתם ממליצים?