אין לי אמון באף אחד בעולם ואני מיואשת מהחיים המבאסים האלה

הי, בבקשה תקראו עד הסוף
אני כותבת את זה ובוכה, אין לי כבר כח לחיות, אני פשוט בדיכאון ומיואשת מלחיות.
היה לי חבר ובחודש האחרון הוא פשוט החליט ללכת ממני, אני מאד אוהבת אותו ועכשיו אני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה אותו בכלל, וזה מאד מאד כואב לי. כי אני לא עשיתי לו משהו רע או משהו כזה. הוא פשוט הלך.
חוצמיזה גם בבית ההורים שלי לא מבינים אותי ואני גם מאד סגורה איתם ולא מספרת להם כלום ממה שעובר עלי, כי הם גם לא מבינים ואני גם שונאת אותם, כבר מגיל 8 אני שונאת אותם כי קינאתי באחותי הקטנה שאותה הם אהבו יותר.
קיצור, החיים שלי זוועה, וגם בחברה הכי טובה שלי אני לא מוצאת מקום כי בתקופה שהוא עזב אותי היא הייתה רק מדברת על חבר שלה ולא שומעת אותי בכלל, נגיד הייתי אומרת לה משהו עליו אז היא פשוט הייתה מגיבה משפט שונה לגמרי על החבר שלה ואני פשוט שונאת אותה שאכפת לה רק מעצמה.
מה אני יכולה לעשות? בחוץ אני ממשיכה להיראות כאילו הכל טוב ועם חברות אני צוחקת ויוצאת אבל בפנים אין לי אמון באף אחד, אין לי אף אחד לדבר איתו או משהו, אני מרגישה במצוקה, אני מדוכאת ואין לי כח להמשיך בחיים. תנו לי עצות בבקשה!!