איך ממשיכים לחיות מכאן? כל העולם קורס וסוגר עליי אני לא רוצה להמשיך בסבל הזה

בס"ד
שלום לאנשיי ASKP, רציתי לפרוק כאן כמה דברים שיושבים עליי מזה זמן מה אשמח לעצות גם חיוביות וגם שליליות ואני אעשה את השיקולים שלי.
אז ככה נולדתי למשפחה של מכורים,בין אם זה סמים ובין אם זה הימורים ויחדיו.
התייתמתי בגיל מאוד צעיר משתי הוריי ועברתי לגור אצל הסבים שלי אנחנו 3 אחים אני האח הבכור.
מגיל קטן הרגשתי את החסך במצב הכלכלי הגרוע שאנחנו חיים למרות שאני מתעורר כל בוקר ומודה על מה שסבא וסבתא שלי (נכים) נתנו לנו וניסו ליצור לנו חיים נורמטיבים שיהיו בריאים .מיותר לציין שאת הלימודים לא סיימתי והתחלתי לעבוד בגיל 15 ולעזור בפרנסה.שירתתי בצבא בתור לוחם וסיימתי שירות אחרי שעברתי שנה דפוק על עריקיות שהיה לי מאוד קשה כי הצבא לא נתן מענה ראוי לקשיים שאני מתמודד איתם יום יום.
איכשהו שרדנו עד היותי בן 22. בעותה עת שני הסבים שלי חלו במחלה... והאחים שלי עזבו את הבית והפקירו את המשפחה.
(ללא קשר לנכות) שהייתה להם והמדינה פשוט מתנערת מאחראיות ומסרבת לתת מענה ראוי ותנאי מחייה מינימלים. אני מרגיש נבגד על-ידי המדינה שמסרתי את חיי במשך 4 שנים וזה התודה שאני מקבל.אותנו תמיד לימדו להיות גאים ולהיות שמחים על מה שיש
גם שאני עבדתי ב2 עבודות 14 שעות כל יום לא הצלחתי לפרנס את המשפחה שפשוט קורסת לי מול העיניים. בגיל 22 התחלתי לסחור בסמים (מריחואנה) בהיקף גדול, אחריי שניסיתי הכול מהכול מועדות כספיות בביטוח לאומי ועד בקשת תרומות.
החיים התחילו להיות יותר ריאלים והתחלתי לראות מה זה חייו של אדם נורמלי. הייתי מרוויח בין 35-50 אלף שקל בחודש מהם 15 אלף כל חודש היו הולכים לכלכלת הבית ולטיפולים רפואים ומרשמים שלא כלולים בסל התרופות כי מה לעשות המדינה שמה עלייך ז**.
התחיל להיות לי מרווח לנשימה. לראשונה הוצאתי רישיון וקניתי רכב אני הבן אדם הראשון במשפחה שהיה לו רכב שזה כבר הפך להיות מוצר חיים בסיסי לכל משפחה..
התחלתי לחיות לנהל מערכת יחסים נורמלית להכיר אנשים ולהיות בן אדם חברותי
לפני כ חצי שנה קרתה תקרית ונעצרתי על-ידי סמוי מאז נהרסו לי החיים.
חלטו לי את הרכב לקחו לי את הכסף מהבנק (כ-40 אלף שקל שהיו לי בחיסכון)
והייתי עצור באבו כאביר כ3 חודש עד ששחררו את רוב האסירים בגלל הקורונה.
העורך דין אומר שאני עלול לשבת כשנתיים בכלא לפי התיק הזה בגלל שאני לא מוכן לעזור למשטרה להפיל סוחרים אחרים.
בזמן שאני בכלא (אני היחיד שהייתי מפרנס בבית) מקצבת נכות של 3200 שקל ביחד הסבים שלי לא יכלו להתקיים ורצו לזרוק אותם מהבית (חיים בשכירות), "החברה" שלי עזבה אותי כי מי אני ללא כסף? האחים שלי אחד נרקומן השני בצבא.
אני מרגיש שכל העולם על הכתפיים שלי. אני לא צופה לי עתיד בכלל, אין לי השכלה להשתלב בשוק העבודה ונטל כלכלי גדול נפל עליי לקחתי הלוואה של 30 אלף שקל שנגמרה כמו צ'יפס ועכשיו אני במעצר בית עד תום ההליכים שזה בערך שנה. ללא יכולת לעבוד,לפרנס ואני בפלונטר של הלוואות מהשוק האפור.
כל העולם קורס וסוגר עליי אני לא רוצה להמשיך בסבל הזה יותר.
תודה על ההקשבה שלכם מאחל שהקורונה תימשך עד שייחרב העולם ואני בו.