האם להיכנס לזוגיות שאני יודעת שתסתיים אחרי תקופה?

היי לכן/ם.

אני בת 23 ורווקה.
אני אוהבת את החופש והעצמאות שיש לי, כיף לי שיש לי שקט ושאני יכולה לבחור מתי אני רוצה להיות עם אנשים ומתי להיות עם עצמי. אני בנאדם כזה שטוב לו להיות לבד לפעמים.
היו לי מערכות יחסים קצרות וכל מיני סוגים של מערכות יחסים מאז גיל 19.
הייתה יזיזות, וקשר זוגי פתוח, וקשר זוגי בלי כותרות, וזוגיות, אבל אף אחת מהן לא החזיקה יותר מחצי שנה.
אני חושבת שהסיבה רוב הפעמים היתה שלא ראיתי או שטכנית לא היה עתיד לקשר.
כן אני צעירה אבל אני גם חושבת על העתיד וקשה לי להשקיע בקשר שאני יודעת שיסתיים. קשה לי לגמרי באמת להיות שם. מצד שני אני גם לא מוכנה לקשר רציני, לא יודעת את מי להכניס לחיים שלי כי אני עוד לא במקום שאני באמת יודעת מה אני בכלל רוצה מהחיים. כולי בת 23.
בקיצור אני מרגישה קצת בקונפליקט.
מצד אחד רוצה קשר בחיי, רוצה אינטימיות ואהבה, מצד שני אני לא יודעת איזה באמת סוג של בנאדם מתאים לי, אני לא רואה את עצמי בקשר שאין בו עתיד וגם לא רוצה סטוצים. אז נוצר סוג של חלל בחיי שאין לי איך למלא.
בזמן ההסגר היה ידיד שבא אלי הרבה והתקרבנו, הוא היה רוצה יותר ואני הרגשתי שזה לא משהו שיכול להחזיק לטווח ארוך. אז זה נגמר בזה שאנחנו כבר לא מדברים בקושי ורק שלום שלום כזה.
עכשיו אני תוהה האם זה נכון להיכנס לקשר שאני יודעת שהוא יהיה זמני? הרי ברור לי שניפרד מתי שהוא. אם היינו נכנסים לקשר בטוח זה היה נגמר עוד מקסימום שנה. כי אני לא רואה אותו לחיים רק מישהו שעכשיו ימלא לי את הצורך הזה בקרבה ואהבה. והוא היה נפגע מזה בסוף וכנראה גם אני. אז כן זה היה הדבר הנכון מה שעשיתי נראה לי. כמעט בטוחה.
מצד שני יש איזה חלל בחיי. אני מחפשת ותוהה מה יכול למלא את זה. אולי זה בכלל לא זוגיות. אולי אני צריכה חברה קרובה או אומנות או לא יודעת מה. מה אתם חושבים? עד כמה חשוב העתיד? או לפחות לראות עתיד? האם הייתם נכנסים לקשר כזה שאתן יודעות שיסתיים?