ילדותי מצידי להתנהג ככה למישהו שיצאתי איתו?

יצאתי עם מישהו מהעבודה ובחיים לא האמנתי שהוא ישבור לי את הלב, בהתחלה לא רציתי להביא לו צ׳אנס בכלל והוא נלחם שנצא. מפה לשם יצאנו והוא לקח ״דברים״ מהר מדי וכשהוא קיבל אותם אז הוא התחיל להוריד פרופיל.
יצאתי עליו, הוא ויתר מהר והפרדנו כוחות.
בחל״ת שלנו הוא התחיל פתאום להיזכר בי, לכתוב לי שאני מושכת בעקיפין, לענות לי על כל סטורי, לכתוב פה ושם בוואטספ - חשבתי שהוא רוצה שנחזור להיות ביחד -
הוא רצה שאני אבוא אליו, באתי (כמו סתומה) אבל הפעם הייתי ישירה, שאלתי מה לעזאזל הוא מחפש והוא הודה שהוא מחפש משהו לא רציני, הייתי נסערת ושאלתי אותו למה הוא פנה דווקא אליי כשהוא ידע מההתחלה שאני לא כזאת והתשובה שלו פשוט הייתה ״כי את סקסית וסקס טוב״. באותה שניה אמרתי לו תסיע אותי לבית ונפל לי סוף סוף האסימון שהוא רק אינטרסנט שרוצה לנצל אותי.
עשיתי לו אנפולו באינסטגרם, הסרתי את העוקב שלו ממני וחזרנו מהחל״״ת בהתחלה הוא שלח לי הודעה בנוגע למשהו שחזר למלאי שרציתי, עניתי לו יבש והוא כנראה לא הבין את הרמז.
אחר כך בחנות עצמה הוא ניסה לדבר איתי ולשתף אותי בדברים שלקוחות עשו לו ועניתי לו קצר ויבש, עדיין לא הבין.
התחלתי להתעלם ממנו לגמרי בחנות כשהוא עובר לידי הוא כמו אוויר, אני רק אומרת לו פה ושם שלום כשאני נכנסת לחנות סתם מנימוס אבל בעיקרון בא לי שהוא יבין שאני שונאת אותו.
עכשיו הוא התחיל קצת יותר להבין הוא יותר שומר מרחק, שזה בדיוק מה שאני רוצה.
אני מסתכלת עליו עכשיו ואומרת לעצמי מה מצאתי ביצור הזה - אבל השאלה שלי זה הגישה שלי לא קיצונית/ילדותית מדי?

פשוט נמאס לי להיות תמימה וליפול לשקרים, לא בא לי להגיע למצב שאני אתן שוב הזדמנות והוא ״יסדר״ אותי.