מגיל קטן לא יכולה לסבול את אמא שלי היא הסיבה לצרות שלי

מגיל קטן אמא שלי היא הסיבה ללחץ ולצרות שלי בחיים ,
אני באמת מנסה לזכור משהו טוב מימנה ופשוט אין לי היא בחיים לא עשתה למעני כלום ,אני לא יכולה לראות אותה היא אדם טיפש ועצלן , אמא שלי אדם אגואיסט שבגללה לא ראיתי את סבתה שלי ואבא שלי כמה שנים טובות רק בגלל שהיא לא הסתדרה איתם ופגעה בהם בכך שהם לא יראו אותי ואת אחותי ,
אני עובדת 10 שעות ביום כל יום! ולומדת ואני רק בת 17
ושאני חוזרת הביתה הכל מטונף אין אוכל כי היא לא מכינה כלום אז גם אחרי שאני חוזרת אני עובדת לפחות עוד שעתיים בלנקות ולאכול משהו קטן דיברתי איתה על זה לא אכפת לה , היא אדם כל כך שקרן שאפילו שאני שואלת אותה מה השעה אני לא יכולה להאמין , היא לא לימדה אותי דבר אחד בחיים האלה אני גידלתי את עצמי אני זאתי שהחלטתי לעבוד לנקות כל הדברים האלה , קשה לי איתה ובעיקר שאני רואה חברות איך אמא שלהן עוזרות להן כלכלית נפשית או כל דבר אחר ,אבל אמא שלי אפילו לקחת אותי כי אין לי איך לחזור היא לא תעשה את זה כי היא רואה טלוויזה, אני עושה הכל לבד קונה לעצמי הכל לבד גם דברים שבדרך ככל אמהות קונות כמו שמפו ודברים כאלה אני קונה לבד! אני לא מבקשת מימנה רחמים הסתדרתי כמו תמיד לבד אבל לפחות שלא תוסיף לי זה עצוב לי לדבר איתה כי אני אשכרה יותר חכמה מימנה זה עצוב לי שאני אשכרה מלמדת את אמא שלי איך להתנהג איך להיות מנומסת זה עצוב ומתסכל אותי שאני צריכה להגיד לאמא שלי להשאיר אחריה מסודר , חשוב לציין ששום אדם מהמשפחה של אמא שלי לא בקשר איתה זה מראה המון דברים עליה בבקשה תעזרו לי אני רוצה לעזוב את הבית פשוט לא יודעת אם זה הדבר הנכון