0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

פרידה כואבת. איך להתמודד?

אלירן בן 31 | כתב את השאלה ב-02/08/21 בשעה 20:05

היי לכולם,
אני אלירן בן 31 ועברתי פרידה מאוד כואבת לאחרונה ועד רגע זה אינני יודע כיצד להתמודד עמה ואיך לצאת לדרך חדשה עם עצמי.
אז הסיפור מתחיל ככה:
קצת רקע:
אני גרוש כ 4 וחצי שנים ויש לי ילדה אחת אבל זה לא הסיפור עצמו
באותה תקופה התחלתי עבודה חדשה ולא היה לי ראש לכלום עברתי תקופה דיי קשה בגלל הגירושין , והייתי ממש מבולבל בכל הנוגע לעצמי לא חשבתי שאכיר מישהי חדשה בטח באותה תקופה ופשוט זרמתי עם החיים.
לאחר כשנה וחצי הגיעה עובדת חדשה אלינו ובהתחלה לא כל כך חשבתי שמשהו יקרה בינינו אפילו היא בעצמה הסתייגה לאחר שדיברנו פה ושם, היא אפילו ניסתה להכיר לי את חברה שלה.
לאחר כמה חודשים התחלתי להרגיש שהיא בעניין שלי ,היא התחילה להתעניין בי יותר ויותר ,הרגשתי שמשהו השתנה במחשבה שלה כלפיי וזה התעצם מיום ליום, אני לא אשקר אהבתי את זה מאוד זה החמיא לי אבל הייתי סקפטי לגבי זה לפחות בהתחלה
לאחר זמן מה הזמנתי אותה לצאת איתי והיה ממש כיף , היא שלחה לי הודעה יום לאחר מכן שהיא מאוד נהנתה ושהיא חשבה עליי לא מעט באותו סופ"ש , אני חייב להודות שמאוד שמחתי לשמוע את זה ממנה וזה ממש קירב אותי אליה , האמון שלי בזוגיות חזר לו לאט לאט והייתה הרגשה טובה, גם היחסים שלה עם הילדה שלי היו טובים מאוד לפחות בתחילת הדרך וזה הוסיף לא מעט לקרבה בינינו.
אני חייב לציין שבתחילת הדרך היא יזמה ועשתה הרבה יותר ממני בשביל הקשר ולא בגלל שזלזלתי אלא פשוט באותה תקופה לא הייתי בטוח אם אני רוצה את זה או לא ,מה שבטוח שזה נרקם אצלי לאט לט עד שבאמת התאהבתי בבן אדם עצמו.
לאט לאט הקשר התעצם היינו זוג לכל דבר ועניין , היא הכירה את משפחתי ואני הכרתי את שלה ובאמת הייתה הרגשה של התחלה חדשה ופרפרים בבטן,
לאורך הזמן היו לנו לא מעט עליות ומורדות שהתבטאו בוויכוחים מיותרים וכל מיני דברים שלא באמת הוסיפו, אבל עדיין נשארנו ביחד היה חשוב לי ולה להישאר ביחד ,אהבנו אחת את השנייה ומכל המשתמע מכך..
לא הייתי אולי הבן זוג המושלם וגם היא לא הייתה, דיברנו לא מעט על הדברים שמפריעים לנו וניסינו לשפר אחד בשביל השנייה ואם לומר את האמת לא תמיד הצלחנו אבל חיפינו בדברים אחרים לפחות מהמקום שלי ,ככל שעבר הזמן והקשר התהדק לו הרגשתי שהיא מתרחקת ממני אמנם לא דיברנו על להיפרד או כל מה שבסגנון אבל היו לא מעט פסקי זמן, הרגשתי שחברות שלה יותר חשובות ממני והביחד שלנו פחות חשוב לה ממה שהיה בעבר
כאב לי לראות בחלוף הזמן איך אדם שהוא כל עולמך לאט לאט מוריד הילוך ומיום ליום פחות מתעניין , פחות יוזם פחות שם בשבילך בעוד שאני יזמתי והיה כל כך אכפת לי ממנה בכל היבט שיש בחיים .
אני מאמין שהריבים והוויכוחים שהיו בינינו תרמו לא מעט למצב הזה למרות ששוב באותה תקופה המוצא האחרון היה להיפרד גם ממני וגם ממנה.
בשנה וחצי שקדמה לפרידה קרו לנו כמה וכמה מקרים שהעידו אולי על תחילת סוף הקשר בינינו למרות שלא ראינו אז את זה קורה באותה תקופה.
פיטרו אותי מהעבודה והיה מאוד קשה לי בגלל שעבדנו יחד אבל זה עבר מהר מאוד
לאחר מכן אבא שלה וסבתא שלה נהרגו בתאונת דרכים אירוע מטלטל בלשון המעטה שמן הסתם פגע בה ובמשפחתה.
שנת הקורונה "תרמה" לא מעט ליחסים בינינו.
ולאחר מכן גם היא פוטרה מהעבודה.
היינו אמורים לעבור לגור יחד ואני רציתי קצת לחכות עם זה כי אולי לא הייתי כל כך בטוח או מוכן, והיא לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן לדחות את המעבר, היא אמרה שהיא עוברת בכל מצב ,אני קצת התאכזבתי כי רציתי שזה יהיה משהו משותף ושנעשה זאת ביחד ולא בכוח, ,בסופו של דבר לא עברתי ואמרתי לה שאצטרף בהמשך ,הוויכוחים המשיכו והאווירה המשיכה להיות לא נעימה וזה דחה את המעבר שוב ושוב. למרות שבדיעבד היום אני יודע שהייתי צריך לעבור מהיום הראשון ואני מודה ששגיתי בכך ואמרתי לה גם את זה והמשכנו כביכול להיות ביחד באותה תקופה של חצי שנה בערך עד שנפרדו דרכינו.
גם בתקופה הזאת היו רגעים טובים ופחות טובים על אף זה שלא עברתי לצמיתות לגור אתה, וניסינו לא מעט להחיות את הקשר מחדש.

המקרה של אבא שלה היה מקרה מצער מאוד שלא יכולנו להיות מוכנים אליו בשום צורה שהיא, הייתי בטוח שדווקא בגלל המקרה הזה נתאחד יותר והקשר שלנו יהיה חזק יותר ודווקא קרה הדבר ההפוך.
חשוב לציין שהיא לא שקעה בדיכאון אלא יצאה ממנו יחסית דיי מהר כמובן בעזרת הסובבים אותה ואני באופן אישי
היו לנו הרבה פסקי זמן, on ו off ותמיד מי שהרים את הכפפה היה אני ,היא כבר ויתרה עלינו כמה וכמה פעמים ואם לא הייתי מרים טלפון או שולח הודעה היינו נפרדים כבר ממזמן.

כמוצא אחרון אמרנו ניסע לים המלח כדי להבין אולי מה עשינו ביחד תקופה לא מבוטלת יחד וכמובן זה לא צלח,, בשבוע שקדם לחופשה הרגשתי שהיא כבר במקום אחר בחיים היא הורידה הילוך הרשתה לעצמה לזלזל בי פחות להתעניין וכששאלתי אותי שבוע מה פשר ההתנהגות היא ענתה שהיא לא חייבת לי כלום וזה נורא פגע בי ואמרתי לה באתו רגע שעם כל הכבוד אני לא מוכן שידברו אליי ככה והחופשה התבטלה מן הסתם ובכך מאותו הרגע שהתנתקה השיחה הסתיימו להן בן רגע שנתיים וחצי של קשר אינטנסיבי מאוד, ואהבה גדולה מאוד למרות כל הדברים הפחות טובים שציינתי.
מאותו יום כאילו העולם שלי נעצר בימים הראשונים לא דיברנו וכל אחד היה בשלו ורק לאחר מכן נפל לי האסימון ופניתי אליה כי היה קשה לי מאוד, אבל אז קרה דבר שלא ציפיתי לו, היא נהפכה לאגרסיבית בדיבור שלה הייתה קצרה אליי לא עניין אותה כלום, גם שאמרתי לה שאני שבור לחלוטין וסה"כ ביקשתי חיבוק\ מילה טובה או כל דבר אחר שייתן לי אוויר לנשימה ,קיבלתי בדיוק את ההיפך ,אני באופי שלי גם אם זה היה הפוך לא הייתי פועל כך ונותן לבן אדם שהיה החיים שלי ביום יום ככה לסבול או לשקוע בדיכאון , המצפון שלי לא היה מאפשר לי, וכל כך כאב לי שזה מה שקיבלתי ממנה לאחר שנתיים וחצי ביחד והשיא הגיע כשהיא חסמה אותי בכל מקום אפשרי.
הרגשתי כל כך מושפל שאין לתאר, הרגשתי ריקנות כזאת שלא הרגשתי מעולם
הבדידות חלחלה בי באופן מואץ נפגעה לי שמחת החיים ומה לא קרה לי.
לא הבנתי למה זה מגיע לי ,איך אדם שלפני שנייה היה חלק בלתי נפרד ממך ברגע אחד חוזר להיות שוב אדם זר רק שהפעם עם זיכרונות משותפים
עברו ארבעה חודשים מאז וכן יש רגעים שאני שולט בזה אבל לרוב קשה לי הזיכרונות צפים לי בראש , הגעגוע משתק אותי , בא לי לבכות לא מעט וקשה לי להשלים עם העובדה שזה לא יקרה יותר, תחושה כזאת של מחנק בגרון
קראתי לא מעט מאמרים ,לא מעט אנשים ניסו לעודד אותי ,שמעתי הרצאות של אנשי מקצוע ובאמת מה לא ,אבל בסוף יום שאני לבד עם עצמי הכול צף מחדש ואני לא מוצא את הנוסחה להתמודד עם זה, קושי יום יומי או יותר נכון סבל יום יומי.
אני אדם מאוד רציונלי בחיים שלי ועדיין מתקשה להשלים עם "רוע הגזירה"
האם זה הגיוני שרק אני מתאבל ,כואב ,בוכה ומה לא והיא המשיכה בחייה כרגיל ?
ציפיתי לקבל ממנה איזה מכתב/ הודעה א כל דבר אחר שמסכם את התקופה בינינו משהו שיעשה קצת טוב על הלב אבל גם זה לא הגיע, מנגד אני שלחתי וקיבלתי תגובה כל כך שטחית ולא מכבדת.
לסיכום אשמח לטיפים\ עצות או כל דבר אחר שיכול לעזור במצב שכזה
תודה מראש:)

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (7) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "זוגיות"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->