מיואשת, כלום לא עוזר. האם להיות קשוחה איתו מאוד?

אני נשואה פלוס 3 ילדים : 13,10,3
מאז ומתמיד היה לי קשה עם הבכור , הוא ילד קשה ועקשן ואף פעם לא מקשיב , בנוסף הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז אבל לא ברמה של ריטלין .
המצב החמיר עכשיו כשהוא בגיל ״ההתבגרות ״ הוא פשוט מצפצף עלי ומזלזל בי ולא כך הוא נוהג כלפי אביו . את בעלי הוא יותר מכבד וזה מאוד פוגע בי . אני מודה שאני לא אדם הכי סבלני שיש אבל עדיין אני משתדלת להיות אמא טובה , לתחזק את הבית ולהכין אוכל ושלא יחסר להם כלום . כל פעם שאני רוצה לעשות משהו כייפי עם הילדים או איתו בפרט זה נגמר בריב ,הוא רוצה להכתיב לכולם מה עושים ומתי , הוא אף פעם לא מרוצה , תמיד מרגיש מקופח שהוא מקבל פחות ושהצלחת אוכל שלו יותר קטנה , מפריע לו איפה הוא יושב , מי מצטרף , מי ראשון … זה פשוט נמאס הוא הוציא לי את המיץ !
אני הרבה יותר רגועה כשהוא לא מצטרף וזה ממש עצוב לי להגיד זאת כי אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אבל לפעמים מרוב שהוא מאכזב אותי אני מרגישה תחושת כעס ושנאה כלפיו ולא מבינה למה זה קורה ? אני מאוד רוצה להיות איתו ביחסים טובים ואפילו לקחתי אותו לפסיכוטרפיסטית והוא טען שלא רוצה להמשיך ללכת כי אין לו בכלל בעיה . אני ממש אובדת עצות ומתוסכלת .. האם אני צריכה לשחרר ופשוט להפסיק להילחם או שאני צריכה להיות איתו קשוחה מאוד ? אשמח לעצות …