הייתי בזוגיות רצינית ראשונה של כמעט שנה וחצי. בזוגיות הזאת הרגשתי שאני נותנת ומשקיעה הרבה יותר רק כי התאהבתי בבחור, וידעתי שמגיע לי הרבה יותר אבל נשארתי כי ציפיתי שדברים ישתנו בעתיד. בנוסף בן זוגי באותה תקופה לא הפסיק לדבר על חיים משותפים, העתיד, משפחה וילדים. שיחות שגרמו לי להאמין לרצונות שלו ולאהבה לגביי. אך למרות כל האמירות מצדו הוא החליט להיפרד ממני. הפרידה הייתה מאוד קשה והותירה חלל עצום של שאלות ורגשות לא פתורים.
כחודש לאחר הפרידה יצא לי להכיר בחור ממקום העבודה, שהראה נכונות להכיר ולהיכנס לקשר רציני. באותה התקופה גם הוא בדיוק נפרד ממישהי. על מנת לא להשלות אותו הבהרתי שאני לאחר פרידה טרייה ולא פנויה רגשית. אך הוא טען שאפשר להישאר ידידים ולעזור אחד לשנייה בתקופה הזאת.
לאחר שהזמן עבר, אני מבינה שמדובר בגבר איכותי, שמשקיע ופיתח רגשות לגביי. לכל אורך התקופה הבהרתי שאני לא מתכוונת להיכנס כרגע לקשר כי אני עדיין מבולבלת ולא פנויה רגשית. הבחור שנמצא כרגע בחיים שלי לא מוותר, ונלחם להוכיח שהוא גבר רציני שמעוניין בי והמעשים שלו בהתאם!
שנינו קצת הפכים, הוא מאוד הומוריסטי, שטותניק ואני קצת רחוקה מזה.
גם מבחינה חיצונית פחות לטעמי אבל זה לא מה שמשנה לי כי באמת שהאישיות שלו זה הדבר הכי יפה וטוב שיש! דיברנו רבות על הנושא מבחינת האופי שלו וההתנהגות ואמרתי שאני לא רוצה שהוא ישתנה בשבילי.
אני נלחמת בעצמי לראות את כל מה שטוב בו כדי לתת הזדמנות לקשר רציני עם בחור טוב ושונה מכל מה שהיה לי עד היום, אבל פוחדת שאולי אני לא אצליח להגיע לרמת התאהבות ולא יודעת כמה זמן יצטרך לעבור בכדי לא לפגוע בבחור. חשוב לציין שאני לא מתקדמת איתו ומשלה אותו ומציינת בפניו את החששות והרגשות.
כל הסיפור נמשך כמעט חודש וחצי של היכרות
שאנחנו נפגשים, מדברים ובאמת שנהנים מזמן איכות. אך נורא קשה לי להתקדם לאינטימיות איתו ולתת לו פתח להתקדמות לקשר.
מתי להבין שזה לא זה ולוותר או להמשיך לנסות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות