שלום לכולם
קצת רקע קודם כל, אני עד גיל 18 גרתי עם אמא שלי עד שמכרנו את הבית, ביחד עם כלב שהיא הביאה לי מיוזמתה כשהייתי בן 14. אחרי המכירה של הבית אמא שלי עברה לגור רחוק ונאלצתי לעבור לגור עם אבא שלי, גרתי אצלו במשך שנה שבה רק סבלתי, התחילו אצלי מחשבות אובדניות והתחלתי לקחת כדורים פסיכיאטרים עד שהחלטתי לעשות צעד משמעותי ולעבור לגור לבד. היום אני מבין שזה לא קל בכלל במיוחד לא בגילי ומאוד קשה לי כלכלית לממן את זה תוך כדי שאני גם בלימודים ומרגיש שאני מבזבז את השנים היפות שלי. חשבתי לחזור לגור עם אמא ולהתמודד עם המרחק מהסביבה שבה גדלתי ולהתחיל מציאות חדשה, עכשיו אמא שלי דורשת ממני להיפטר מהכלב שלי ולא מוכנה לשמוע שום פתרון אחר שהצעתי לה כמו למשל לספר אותו כל הזמן שלא ינשיר שיער ולטפל בו כמו שצריך.. אני לא יודע מה לעשות בשלב הזה כי היא פשוט מקובעת בדעה שלה ועכשיו גם אמרתי לה שגרתי עם אבא שלי סבלתי ממחשבות אובדניות ושהייתי על כדורים וזה באמת מבחינתי משהו שלא סיפרתי לאף אחד מהמשפחה שלי בחיים ואני גם מפחד שהיא תרוץ לספר לאנשים אחרים למרות שביקשתי ממנה שלא. אני מפחד לחזור למצב שבו הייתי כשגרתי עם אבא כי אני בכלל לא מתכוון לוותר על הכלב שלי. היא לא מבינה כמה אני קשור אליו וכל זה בשביל שלא יהיו לה שיערות על השטיח. אשמח לשמוע מה הייתם עושים במצבי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות