אשמח להתייעצות בנוגע לנושא קצת מוזר.
אני סטודנטית, יש לי חבר כבר שנה וחצי, אני אוהבת אותו מאוד ושמחה על כל רגע שיש לי איתו.
יש לי אח קטן בן 19, שמאוד התקשה חברתית בתיכון והוא אדם קצת בודד, תמיד השתדלתי להיות קרובה אליו ולתמוך בו.
מאז שחבר שלי נכנס לתמונה, הם התחילו להתידד ולמצוא מכנה משותף בדברים שהם אוהבים כמו ספורט וגיימינג. כך שהיה פעם אחת שאף הצעתי להם לצאת למשחק ביחד והיה להם ממש נחמד וחשבתי שזה נהדר. אך כיום זה קצת יצא משליטה וקצת באשמתי כי אני לא ממש יודעת לבטא את עצמי, אח שלי יוצא כמעט כדרך קבע עם חבר שלי למשחקים ועם חברים שלו ומאחר ואני עסוקה מאוד בלימודים הזמן המשותף של חבר שלי ושלי מצומצם למדי ונוצר כמה פעמים מצבים שכשהתכוונתי להיפגש עם חבר שלי, הם כבר קבעו לצאת למשחק ביחד או לרכב על אופניים או אפילו סתם לשבת בבר ואני פשוט מרגישה ממש מוזר עם זה שאני בצללים בנוגע למפגשים האלו במיוחד מאחר ואני נתתי לזה אור ירוק בהתחלה אז קצת קשה לי להאשים אותם. מצד אחד ממש בא לי להיות רק עם חבר שלי כשיש לנו זמן ביחד ומצד שני אח שלי ממש נהנה לבלות איתו אז אני מרגישה רע לבודד אותו עוד פעם.
זה הגיע למצב שבאתי לצאת עם חבר שלי ואח שלי שואל אם אפשר להצטרף וחבר שלי אמר: "בטח". וממש התבאסתי כי רציתי לילה איתו וזה מביך אותי לבטא דבר כזה.
בגדול השאלה שלי היא כזו: איך אפשר לבטא צורך כזה? והרי אין לי בעיה שהם יצאו ביחד אבל כן רוצה שזה עדיין יהיה בגבול מסויים. מה לדעתכם הגבול האידיאלי?
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025