וואי המצב שלי עוד לא ממש גרוע אבל אני מפחדת שהמילה תהפוך לגרוע בלי העוד לא זה סיפור ארוך אז אני פשוט יתחיל
כשהייתי קטנה בסביבות כיתה א ב כזה עברתי חרם על ידי ילדה שהיא כרגע החברה הכי טובה שלי עבר כבר שבע או שמונה שנים אפילו מאז והפכנו לחברות הכי טובות ודי סלחתי לה על זה כי עם כל הכבוד כיתה א ההורים שלי עוד לא הכי סלחו לה הם לא אוהבים אותה בכלל אבל הם פאקינג לא מבינים שהיא החברה היחידה שלי הם כל הזמן אומרים לי שהיא משתלטת עלי ושהיא תמיד מחליטה אם הולכים או לאן הולכים אבל הם לא מבינים שזה או ללכת איתה כרגע או להישאר לבד היא פאקינג מה שמחזיק אותי כרגע היא היחידה שבאמת חברה שלי לא כמו כל השאר ואז הם גם שואלים למה אני מסתובבת רק איתה ואני לא יענה להם אף פעם בגללכם כי זה לא מכבד ואין בי את האומץ אבל זאת האמת אני לא יוצאת מהבית הם לא הצליחו להבין שאני עליתי לחטיבה והייתי צריכה להתמקם ולהכיר חברים חדשים ולא נתנו או נותנים לי כלכך לצאת מהבית אם בכלל הם לא מבינים שאנחנו כבר לא בפעם שכבר ילדים בגיל שלי יוצאים לים לקניון לישון אחד אצל השני וגם זה לא שאני יוצאת עכשיו למסיבה באמת כבר נמאס לי אני לא יכולה להכיל את זה יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות