בעלי היה במילואים לפני חודשיים בעזה, נפצע קל מאוד
שוחרר לבית .
עכשיו ביקשו שיחזור בפסח למשך חודש
מצד אחד חשוב לו מאוד לתרום ואני לא רוצה להיות זו שעוצרת אותו
מצד שני חודש לבד עם הילד בבית זה סיוט
בטח שחג
פעם שעברה הייתי אצל ההורים שלי אבל הרגשתי כאילו אני תקועה להם על הספה והם כל היום הולכים לסידורים וכאלה , אני גרה מאוד רחוק מהם ככה שהייתי רחוקה מחיי החברה והעבודה שלי וגם לא היו איתי ותכלס הייתי די לבד, דיברתי עלזה איתם, שפעם שעברה הרגשתי לבד שהם היו בנסיעות כך הזמן והם ענו שהם חיים את החיים שלהם...
בעבר פניתי למתנס אצלינו לאיזה בקשה להשתתף באירוע לנשות מגוייסים למרות שבעלי פצוע וביקשו הרבה כסף , העבודה שלי מבקשת שאני יעבוד כרגיל אין שם התחשבות
ופתאום אני חושבת על הדברים, אין לי שום מעטפת, אפחד לא מוכן לעזור, אפחד לא מוכן להשקיע, אז למה אני צריכה להיות פריירית ולהגיד לו בטח לך תעזור למדינה תשאיר אותי לטפל לבד בילד ולדאוג לתשלומים וכל מה שצריך
כשאפחד אחר במדינה לא מוכן לבוא לקראת בכלום ?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות