אני וחבר שלי מזה שנתיים ביחד. מתחילת הקשר ההורים שלי לא אהבו אותו. אמא שלי בהתחלה מאוד חיבבה ואמרה איזה נאה הוא, איזה גבר הוא ושנראה שהוא מאוד אוהב אותי ומשוגע עליי. אבא שלי מההתחלה לא התחבר.
חבר שלי לקח בעברו שנים לפני שהכיר אותי הלוואה שעד היום הוא נאלץ לשלם עליה. כרגע לא נשאר הרבה מהלוואה הייתה 150,000נשאר רק 20 אלף נותרים. אין לו חסכונות או פקדונות. ההורים שלי רואים אותו כבזבזן, כאיש שיכול להפיל אותי ולגרום לי להיכנס לחובות וחוששים שנעבור לגור יחד. מעולם חבר שלי לא אילץ אותי לשלם על משהו, וגם כשאין לו הוא תמיד היה ג׳נטלמן שמשלם והרגיש לא בנוח שאני לוקחת חלק בתשלום במסעדות או בקניות. אין לו משפחה טובה, הוא מנותק מהם אבא שלו אדם אגרסיבי עם בעיות עצבים ואמא שלו נגררת כזו כך שהוא נאלץ לממן לעצמו את הכל בלי שום עזרה והתנתק מהם. הייתה תקופה שהוא הרגיש קצת אבוד ולכן כל כמה חודשים החליף עבודה. ההורים שלי רואים את זה לא בטוב ואומרים לי ״אין לו משפחה, קיווינו שתמצאי משפחה אחרת שתהיה איתך בהמשך החיים שיעזרו לך ויאהבו אותך, אין לו מקצוע כסף וכ״ו״.
קיצר, הם לא אוהבים אותו ורואים את זה , אבא שלי מרכל עם אחים שלי עליו מה שגורם להם להתרחק ממנו ולא כזה לדבר עם חבר שלי. חבר שלי לא טיפש ומרגיש את זה, מה שגורם לו לרצות להתנתק מהמשפחה שלי ולא להיפגש איתם. זה כואב לי כי יש לי הורים מאוד טובים, אבל הם טובים אליי. אליו לצערי לא ממש מקבלים אותו בגלל המצב המשפחתי והכספי.
לא אשקר, כן מבאס אותי המצב הכלכלי שלנו בו אנחנו נמצאים שנתיים שאנחנו כל הזמן מחשבים כמה חוב עוד נותר, כמה אפשר להוציא וכו אבל אני אופטימית לגבי העתיד שלנו אני רק לא יודעת מה לעשות, מבאס אותי לחשוב על עתיד שבו חבר שלי שונא את המשפחה שלי בגלל שהיא שונאת אותו.
יש איך לפתור מצב כזה? לגרום למצב להשתפר אולי? אני יודעת שלפעמים אינטואיציות של הורים נכונה, אבל פה, חבר שלי דואג לי ונותן לי הכל, מכבד אותי ואוהב אותי וזה לא מספיק להם ולא מעניין אותם רק המצב הכלכלי והמשפחתי שלו מעניין אותם וזה באסה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות