אמא שלי כמו אויבת בגלל שחזרתי בתשובה, מה לעשות?

שלום! חזרתי בתשובה לפני 6 שנים. לפני החתונה אבל ביחד עם בעלי. האמת שכל צעד שעשיתי היה בפחד גדול כי אמא שלי היא בן אדם מאוד ביקורתי, כועסת מהר מאוד, ביחסים עם אבי למשל, הם המון אבל המון בריבים ותסכולים, 80 אחוז מהזמן לדעתי.
מאודדדד קשה לי. שיחות שמתחילות בטוב אבל פתאום משתנה הטון ואז עצבים למה חזרתי בתשובה ועוד תירוצים למה קשה לה, ניתוק, חסימה, לא רוצה לדבר איתי.
אבא שלי חובש כיפה ושומר שבת ואמא שלי אחריו אבל לבושה כחילונית, לא יותר מידי מבחינת היהדות... אפשר לקטלג אותם אולי כמסורתים אבל אבא שלי יותר. עדיין קשה לה כי אני נחשבת עבורה יותר פנטית כי חזרתי בתשובה לגמרי.
המון שיחות של שעות שהקשבתי לה ןניסיתי להבין, אני מבינה שזה קשה באמת... לא פשוט. אבל זה מה שאני רוצה ואני מבקשת ממנה שלא תסכים איתי אבל שתשחרר אותי לעשות מה שאני מרגישה. יש לי 3 ילדים קטנים שהגדולה בת 4, ולפעמים היא זורקת להם הערות, עכשיו הם עוד קטנים אבל אני מאמינה שבהמשך זה ישפיע וגם יצור מתח, פגיעה, סכסוך... לא יודעת. זה מאוד פוגע בי.
עכשיו אני אחרי שבועיים שהיא לא עונה לי לטלפון ולא רוצה לדבר איתי, כל דבר שאני עושה היא לא מרוצה!
דוגמאות:
רוצה לבוא לחגוג יום הולדת לה או לאבא שלי, היא לא רוצה כי זה צביעות מבחינתה
היינו באירוע שבכל זאת הגעתי למרות שזה אירוע חילוני, היא משכה לי את כיסוי הראש קצת בחצי צחוק כדי להוריד כאילו
היא מקטינה אותי בשיחות, שהיא יודעת שאני לא בחורה טיפשה אפילו אם אני לא גאון
עם אחים שלי הם יוצאים בכיף ורק איתי שאני מציעה הכל בתלונות וכבדות למרות שאני הכי משתדלת בעולם לא להכביד על אף אחד
כשהיא היתה מגיעה לפעמים היתה אומרת לבת שלי אתם חרדים ואתם חושביםשאתם יותר טובים בתגובה על משהו שנגיד לא רציתי, בצחוק כאילו, כי היא מאוד אוהבת אותה אבל זה דוחה בעיני לומר כאלה דברים
הכל בדאגה, כן? אני יודעת שקשה ושהיא מתגעגעת לחיים שהיו לה שהייתי חילונית. אבל לא רוצה להיות שם שוב, זה עניין שלי. למה לעשות דווקא?
מצד אחד היא אומרת שזה מדאגה, שקשה לה, אבל היא אמרה לי בפירוש שהיא תנתק איתי קשר אם אני ככה...אבא שלי אומר לי להשאר בשלי ולא לריב איתה אבל זה קשה כי אחרי שיחה אחת. אפשר להתחרפן.
מה עושים?? מישהו היה במצב שלי?