מנסה להקים עסק ומרגישה שלא תמיד בן הזוג מכבד, מה לעשות?

אני מנסה בערך בשנה האחרונה להקים עסק עצמאי.
אני כרגע לא עובדת חוץ מזה, הפסקתי לעבוד בגלל מצב בריאותי, התחלתי לקבל קצבת נכות ומהמקום הזה אני מנסה להקים עסק שיתאים לצרכים שלי.
זה לא הולך פשוט.

מדובר בעסק של תכשיטים. בהתחלה לקחתי את זה מאוד לאט כי רציתי לנוח ולשפר את הבריאות. כמה חודשים ראשונים בעיקר יצרתי ובאמת לא היו גם מכירות.
עכשיו לאט לאט העליתי הילוך, אני משווקת יותר, אני בקבוצות של נטוורקינג, היו כמה מכירות אבל רחוק מאוד מפרנסה אמיתית.
כן יש לי הכנסה מהקצבה שאני מקבלת, אבל עדיין אני רוצה עסק פעיל, אני כן רוצה להצליח בזה, אני רוצה משמעות, רוצה להיות מועילה, רוצה לעמוד בפני עצמי בלי להיות תלויה בביטוח לאומי.

בינתיים בן הזוג מורה וכרגע בחופש, והוא כל הזמן מכוון את כל הסידורים והתוכניות לשעות הבוקר שאני הגדרתי לעצמי שאני עובדת בהן, והוא מצפה כל פעם מחדש שאני אגלה גמישות ואקח חלק.
פתאום לעשות רשימת קניות, פתאום לארגן לו משהו שהוא רוצה לקחת...
גם הרבה פעמים דברים עד מאוחר בלילה למרות שאמרתי פעם אחרי פעם שלא מתאים לי להתעורר מאוחר בבוקר, אני כן רוצה לשבת לעבוד.

אמנם יצרתי את העסק כדי לאפשר לי גמישות , אבל זה קשה. זה דורש ממני המון להגדיר לו"ז ולעמוד בו למרות שהעסק עדיין לא רץ כמו שצריך, זה דורש ממני להמשיך לעבוד גם בלי תמורה כספית.
פאק, אני כמעט שנה ככה, זה דורש המון המון כוחות מנטליים להמשיך.

וכל פעם מחדש הוא פוטר את זה בכל מיני אמירות כאלה, "נו אז מה?"
זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד את העסק שלי. מבחינתו אני כן יכולה להתגמש ואני לא חייבת לעבוד, והוא לא מבין שאני צריכה את זה למען הנפש שלי. אני מנסה ליצור לעצמי משמעות ויציבות בתוך החוסר יציבות, זה באמת קשה ודורש הרבה והדברים הקטנים האלה ממש מקשים עלי.

אני מנסה לעשות כמה שאני יכולה למען הבית וגם למען הקשר.
אני כמעט תמיד זאת שמבשלת, ואני משקיעה באוכל טרי, בריא וטעים כמעט על בסיס יומיומי. אני מנקה כמה שיכולה, מסדרת, האישיו זה לא עם עבודות בית. ההיפך, אני כבר זאת שדחפתי אותו גם לקחת חלק.

אבל אני מנסה בכל הכוח להרים את העסק ולמה חייב את כל הדברים האלה שיתנגשו? גם ככה אני מסוגלת לעבוד רק 4, 5 שעות ביום בגלל הבריאות. למה אני חייבת תמיד לקטוע את רצף העבודה שגם ככה קשה לי לשמור עליו? למה אי אפשר לקבוע את הסידורים לאחרי או לעשות כאלה שלא יפגעו בעבודה שלי?
אם הייתי עובדת שכירה הוא לא היה דורש ממני להפסיק באמצע ולבוא לעשות לו רשימת קניות.

כשניסיתי לתקשר את זה לא הרגשתי שיש מקום בצד השני. מבחינתו הוא עושה דברים בשבילנו ואם אני לא מוכנה רגע אחד לעשות גם משהו אז אני לא בסדר.
הוא לא מוכן לשמוע את החלק שאני רוצה לעשות את הדברים, רק בצורה שלא תקטע לי את הרצף...
מבחינתו להתחיל לריב על זה, אי אפשר ללכת לקניות בערב. הוא רוצה לסגור את זה בבוקר משמע אני צריכה להפסיק לעבוד וארגן רשימה כאן ועכשיו.
מבחינתו אני לא חייבת להפעיל את העסק.
זה שאני רוצה וזה חשוב לי לא משמעותי מבחינתו.

אני כרגע יושבת במקום לעבוד בגלל עוד ריב כזה, מתוסכלת ובוכה ושוב לא מצליחה לעבוד בגלל שהוא רצה לקבוע את הלוז שלו בלי להתחשב בלוז שלי.
מה לעשות?