נמאס לי ללכת ולהיות בטלפון כל ההפסקות, נמאס לי כשצריך להתחלק לקבוצות ואני יושבת בצד ומחכה שהמורה תצרף אותי לקבוצה או שילדה תרחם עליי וזמין אותי איתה, נמאס לי לראות ילדים צוחקים ומדברים בהפסקה מרחוק. אני שונאת בית ספר ואני מנסה באמת שאני מנסה לדבר עם בנות אבל לכולן יש חברות והן לא בלחץ להכיר אנשים כמו שאני. יש לי מחר ספורט אני שונאת ספורט, אי אפשר להבין כמה השיעור הזה מביך עד שאת צריכה לעשות אותו לבד בלי לדבר כל השיעור. אני יודעת שבכיתה י הרבה אנשים עושים חברים חדשים אבל כבר נמאס לי לחכות. זה כזה משפיל לבוא כל יום ככה. לפעמים בסוף היום כשאני בבית אני מבינה שהפה שלי מסריח מזה שלא פתחתי אותו כל היום חוץ מלאכול לפעמים. אני לא יודעת איזה עיצות אני מצפה לקבל... אולי עזרה לדבר עם אנשים או פשוט ילדים אחרים שמרגישים כמוני ורוצים לשתף, אני אשמח להרגיש פחות לבד פה, אם מישהו באמת קרה את כל זה תודה, אני יודעת שזה יצא לי קצת בלאגן פשוט הייתי צריכה לפרוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות