רבים מספרים שבארץ אפשר להתמקח מול כולם: חברות ביטוח, בנקים, רופאי שיניים, חברות אופטיקה...
אבל אני לא מצליח אפילו טיפה. ברמה שאני בא לקנות משקפיים ואומר "אבל בחברת ב' מציעים פחות על אותו הדגם" ותגובת המוכרת "אז לך אליהם. שם זה דיל יותר משתלם".
אני ניסיתי לברר אולי חברת ביטוח יכולה להוריד לי מחיר. אני מתקשר, הפקידה שם עונה "המחיר זה לפי מה שכתוב באתר." אני אומר שיש חברה מתחרה שזה יותר זול, התגובה שלה זה "המחיר זה מה שכתוב באתר, לא אני מחליטה".
התקשרתי לבנק אולי הם יכולים להוריד עמלות. התגובה של הבנק "עמלות זה לפי התעריפון". כשניסיתי לברר אם אפשר לקבל הנחה, התגובה היתה פשוטה "לא".
אז במקומות שבהם באמת יש תחרות כלשהי, הבנתי שאני יכול פשוט לעבור במקום לצפות להנחות. ואז העברתי את הפנסיה מחברה אחת לשניה כי השניה פשוט בתעריפון רשמו דמי ניהול נמוכים יותר. חשבתי שאולי יתקשרו מהחברה הראשונה בתור שימור לקוחות, אבל כלום. פשוט העבירו מבלי שום ניסיון לשמר.
כנ"ל עשיתי עם הבנק. העברתי ניירות ערך לברוקר חיצוני, חשבתי שאולי הבנק ינסו לשכנע אותי, ולהוריד לי את העמלות בשביל שאני לא אעביר את החשבון. שום טלפון ושום נעליים, פשוט העבירו פקודה וזהו.
איך זה יתכן ששימור לקוחות בכלל לא מתעניין בי? אין לי שום דרך להתמקח, כי אף אחד לא מעוניין להתמקח איתי. רואים עלי ישר שאני אדם שלא יודע להתמקח. אבל לפחות הייתי מצפה שינסו לשמר אותי כלקוח. אבל לא, לאף אחד לא באמת אכפת ממני, גם כלקוח.
האם זה שאלה של מדיניות? מבחינת החברות הנזק הכללי מהורדת העמלות ומיקוח מול לקוח עולה על הנזק מעזיבתם של לקוחות? כלומר הם מעדיפים להפסיד לקוח מאשר להצטייר כמי שאפשר לסחוט אותו. זה העניין? או שהבעיה היא אני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות