0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

בעיה שמעיקה עליי כבר כמה שנים. קשה לי להתגבר על זה. מה לעשות?

אנונימי בן 28 | כתב את השאלה ב-17/05/21 בשעה 19:09

היי, יש לי בעיה שמעיקה עליי כבר כמה שנים ואני לא מצליח לפתור אותה.
כשהייתי נער, התחלתי לנגן בגיטרה ולכתוב שירים, ויצרתי פייסבוק, והייתי מעלה בו את כל התמונות, המחשבות, כמו יומן כזה ששיתפתי בו הכל.
לאחר כמה שנים של שימוש, ככל שהתבגרתי, היו כמה טעויות שעשיתי במהלך חיי שחשבתי באותה תקופה שזה לטובה אך טעיתי טעות איומה.
במהלך השנים, מחקתי הרבה תמונות שלי עם חברים וידידות שהיו לי, מהסיבה שהרגשתי בודד וניתקתי קשר עם כולם/כעסתי על כולם, מערך עצמי נמוך שלא נראיתי מספיק טוב.
זרקתי תעודות של בית ספר, תעודת 12 שנות לימוד, פטור מהצבא, שירים שכתבתי.
מחקתי את הפייסבוק שלי, עם כל הזיכרונות והחוויות שעברתי.
היום כשאני בוגר יותר, בשנים האחרונות, נורא קשה לי להתגבר על זה ולהמשיך הלאה.
התחלתי להבין כמה זה חשוב לשמור תמונות עם חברים ומשפחה, תקופות שלא יחזרו, שירים שכתבתי שחלק גדול הצלחתי לשחזר מהזיכרון וכמה שירים בודדים שלא הצלחתי לשחזר כי שכחתי מה כתבתי.
תעודות שחשוב לשמור וכבר אינם.
לגביי השירים: כמה שירים בודדים שהיו גמורים ולא הצלחתי להיזכר, אני שוקל ללכת לעשות היפנוזה אצל רופא/פסיכולוג מוסמך שאולי אצליח להיזכר, או אולי למצוא מתקשר שמתעסק בכוח עליון שיוכל לעזור לי אבל אני מתלבט אם זה בכלל אפשרי.
או פשוט לכתוב אותם מחדש, למרות שמפריע לי שזה לא יהיה המקורי.
לגביי התמונות: כואב לי כל יום שאין לי תמונות מסוימות מתקופות מסוימות שמחקתי, ניסיתי ליצור קשר עם הפייסבוק שישחזרו לי את הפייסבוק המקורי עם כל מה שהעלאתי אי פעם אך הם משקרים ואומרים שהכל נמחק לצמיתות או שהם פשוט מתעלמים ממני.
זה ידוע שהכל נשמר במערכת, נמכר לממשלה.
כל מי שהכרתי אין לו את התמונות, וכל מחשב, פלאפון או כרטיס זיכרון שהשתמשתי בו באותה תקופה כבר אינם או שהכל כבר נמחק לצמיתות.
לגביי התעודות: אני שוקל לפנות לבתי ספר שלמדתי בהם ולצבא כדי שיביאו לי עותקים, אולי הם שמורים בארכיון או במחשב.
אני מנסה להתגבר על זה וללמוד מטעויות, להגיד לעצמי לא נורא וללמוד לפעם הבאה, אבל הדברים האלה כל כך חשובים לי שזה בראש שלי כל הזמן, ואני מרגיש שברגע שאסיים עם זה ואדע שהכל ישנו, אוכל להמשיך הלאה וליצור תמונות ושירים חדשים.
אני מרגיש שחייב להיות פתרון מסוים ושכן אצליח לפתור את זה ולפחות אצליח לשחזר חלק אם לא חלק גדול/קטן ממה שחסר לי.
אני מרגיש כאילו חלק גדול מהנשמה שלי/מהלב שלי, נלקח ממני.
אני יודע שאני מגזים ויש בעיות יותר קשות בחיים, אבל בשנים האחרונות אני מבין כמה הדברים האלה הם הרכוש היחידי שבאמת קרוב ללב וחשוב לשמור, שזה הדבר היחידי שאני אשאיר מאחוריי כשיגיע זמני.
היו לי הרבה בגדים ורכוש שמכרתי/תרמתי/זרקתי במהלך השנים כי הם לא באמת חשובים, רק הזיכרונות והחוויות הם הדברים החשובים.
מה לעשות במצב הזה? האם יש לכם עצות איך להתגבר על זה, לסיים עם זה ולהמשיך הלאה, לחיות בהווה?
איך אפתור את הבעיה הזו כדי שאהיה מסופק ואוכל להסתכל קדימה, לא אחורה?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (6) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->