למדתי לתואר, עשיתי שנה ראשונה, עשיתי שנת השלמות של שנה ראשונה, עברתי אונס, אין לי חברים בתואר וגם אף לא היו לי בחיים, בבית ספר היסודי שבו עברתי חרם ומכות ופגיעות מיניות ובתיכון שלא דיברתי עם אף אחד. הייתה לי תמיד תשוקה לאיור כי זה מה שתמיד אהבתי מעבר ללנגן, לפסל, לסרוג, לצלם. תמיד אהבתי לאייר. הלכתי לתואר בתקשורת חזותית במוסד מאוד גבוה. ועד לשנה שנייה סמסטר ב׳ הייתי צריכה לבחור התמחות של איור. משום מה אחרי שנה א׳ שעברתי וגם שנת השלמות של א׳ הגעתי לשנה ב׳ סמסטר ראשון שעומד להסתיים.
כל יום שהגעתי לתואר לא הפסקתי לבכות מהבדידות ומהמחשבה שאני עומדת לחזור הביתה לרעשים ולעוד דברים שאני לא אוסיף שקורים בבית. אני בלי סוף מרגישה כישלון לא משנה מה אני בהגשות לעומת סטודנטים אחרים שעובדים יחד, אבל אני לא מכירה את זה, אני באותו זמן הייתי במיינד סט של לדמיין שבא לי לקפוץ מהבניין. פחדתי מהמחשבה הזאת אז לא הגעתי ללימודים, בהתחלה זה היה חיסור אחד.. ועוד אחד.. ועוד שבוע.. ועוד חודש עד שלא הגעתי בכלל. ניסו לעזור לי ולתת לי הזדמנות רק אם אני אגיע כל יום ללימודים. אך כל יום שאני מגיעה אני בוכה, מקיאה ועם התקפי חרדה בלתי נשלטים.
החלום שלי היה להיות מאיירת, להביע את עצמי, אבל לא הייתי מסוגלת לעשות את המאמץ הפשוט בשביל אחרים ולצאת ללימודים עם האופניים. לא הייתי יכולה להסתכל על הבדידות שלי לעומת האנשים שישבו סביבי, על הטמטום ועל התנשאות המרצים. על היועצת שזה שהסברתי לה על המצב שלי היא קראה לזה תירוצים ולא להפיל על אף אחד למרות שלא הפלתי שם חוץ מאת עצמי.
אני נכשלתי, אכזבתי את ההורים שלי, אני לא מסוגלת לצאת מהמיטה ולהירקב שם בתור מקום בטוח כי זה המקום היחיד ששם לא שופטים אותך, שיש טיפה שקט מזויף.
אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי יותר, אני לא במצב לתפקד יותר, אני כבר לא מכירה את עצמי ואני לא יודעת מי אני יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026