מתי מגישים תביעת כתובה

תמונה FREEPIK

תביעת כתובה מוגשת יחד עם תביעת הגירושין, אך לפעמים הצדדים מסכימים כי התביעה של הכתובה תידון רק לאחר סידור הגט.

במאמר זה נעשה סדר מתי כדאי להגיש תביעה לקבלת הכתובה ומתי לא שווה להילחם על התביעה.

תביעת כתובה כשהאישה מורדת

במקרה בו האישה הגישה תביעת גירושין ובפרט במקום בו האישה הוכרזה כאישה מורדת הסיכוי שהאישה תזכה לקבל את הכתובה פוחת.

הסיבה לכך היא שהאישה זכאית להצליח בתביעת הכתובה היא רק במקרה בו האיש הוא אשם בפירוק התא המשפחתי, ואילו האישה הגישה תביעת שלום בית.

אמנם במקרה בו האישה הגישה תביעת כתובה יחד עם תביעת גירושין בגלל התנהגותו האלימה של האיש או במקרה שהאיש הינו בוגד, הרי שהאישה תזכה בכתובתה.

תביעת כתובה כשיש תביעת חלוקת רכוש

תביעת חלוקת רכוש למעשה הינה תביעה נפרדת אשר אין לה קשר ישיר לתביעת הכתובה, אך יחד עם זאת הזכות שהאישה תוכל לקבל את הכתובה מושפע באופן ישיר מתביעת הכתובה.

הסיבה לכך היא שבהתאם לדין העברי חלוקת הרכוש בגירושין מתבצעת באופן שכל אחד נותר עם זכויותיו הרשומים על שמו, כמו למשל במקרה בו האיש צבר זכויות כספיות גבוהות יותר מהאישה, הרי שהחלוקה תהיה באופן שבו האיש יישאר עם זכויותיו.

לא כן חוק חלוקת רכוש בין בני זוג קובע כי חלוקת הזכויות תתבצע באופן שוויוני ללא כל שייכות מי הוא שצבר את מירב הזכויות, חוק זה מחייב גם את בית הדין הרבני לנהוג באופן זה בו חלוקת הרכוש מתבצעת באופן שוויוני.

בית הדין הרבני סבור כי למרות שהוא מחויב לבצע את חלוקת הרכוש באופן שוויוני, הרי שהוא יכול לקזז את הזכויות שהאישה קבלה מהאיש מכוח חוק יחסי ממון בתביעת הכתובה.

כלומר גם במקרה בו האישה תהיה זכאית לקבל את מלוא הכתובה, הרי שהיא עשויה להפסיד ולא לקבל את הכתובה בגלל שהיא קבלה זכויות שמגיעות לה רק לפי החוק.

הידע של טוען רבני בהלכות כתובה

כיון שהכתובה היא למעשה שטר הלכתי קיימים בשטר זה מספר הלכות אשר הרבה מתוכם אינם ידועים לעורכי דין שאינם בקיאים בדין העברי.

בין הנושאים ההלכתיים שאתם עלולים למצוא הם "כתובה מופרזת" "אסמכתא" "עוברת על דת יהודית", "רועה זונות" "התראה" ועוד.

מסיבה זו אנו נראה כי כיום יותר ויותר זוגות בוחרים שטוען רבני שהוסמך על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים ייצג אותם ויגיש עבורם תביעת כתובה.

גם עורכי דין מובילים שמבקשים להביא תוצאה חיובית ללקוחותיהם בוחרים לקבל את שירותו של הטוען הרבני בהגשת הסיכומים או בקבלת חוות דעת הלכתית.

נכתב בשיתוף יהודה אבלס