אני חושבת שאני טובה מידי

זה ממש מסובך אבל בגדול הייתי בחצי שנה בקשר עם מישהו לא דיברנו על קשר רציני אבל שנינו ידענו שיש מחויבות כמובן הייתי אצלו כמעט כל הזמן והיינו ממש כמו זוג
בהתחלה הכל היה מושלם ולאט לאט ראיתי שהוא כבר לא מראה לי אהבה כמו בהתחלה ולא נותן לי את הצומת לב שאני צריכה
דיברנו על זה אולי מיליון פעמים והוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי אבל קשה לו להראות אהבה ולדבר על רגשות הוא צריך המון ספייס והוא מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה הוא רק יודע שהוא אוהב אותי אבל הוא לא מסודר בזוגיות
אני תמיד אבל תמיד אעשה בשבילו הכל אני תמיד אקום לכבות את האור כשהוא רוצה לישון תמיד אני אקופ גם באמצע הלילה אם הוא צריך משהו
אני כל בוקר קמה להכין לו ארוחת בוקר מפנקת תמיד עושה לו מסז כשנתפס לו שריר הכל כדי לרגש אותו כדי שירגיש ווב
ואני גם מצפה ממנו שינסה תמיד לרגש אותי אבל הוא לא
הוא לא מנסה אפילו אני רוצה מישהו שירגש אותי כל יום שיעשה לי מסז ויכין לי ארוחת בוקר למיטה שיקנה לי פרחים שמה שיניע אותו זה הריגוש הזה שמניע אותי
בסופו של דבר החלטתי שאו משהו משתנה או שאני עוזבת היו כמה ימים שלא דיברנו וזה עדה לי כלכך רע נפשית התקפי חרדה ובכי בלתי פוסק מהגעגוע אחרי כמה ימים מזעזעים שעברו עלי אני והוא החלטנו שהגיע הזמן לדבר והוא אמר שהוא דפוק והוא לא רוצה לפגוע בי עוד ושעדיף שנשאר חברים טובים והוא מוכן לוותר על ה ״ הטבות״ בשביל שנישאר בקשר כי זוגיות אנחנו לא יכולים
ואני כל הזמן נותנת לו עוד הזמנות ומוותרת על עצמי רק בשביל להיות לידו רק בשביל לקבל הודעה ממנו אף אחד בעולם לא מעניין אותי בכלל חוץ ממנו ואני לא מצליחה לעבור האלה
גם אחרי כל מה שעברתי בגללו עדיין הייתי מוכנה לתת לנו עוד הזדמנות וכאילו מה דפוק בי מהה למה אני לא יכולה פוט לקום וללכת ממקום שאני יודעת שלא טוב לי
אני משתגעת ומתחרפנת כי אני כלכך מתגעגעת ואוהבת אותו