נשואה כבר מספר שנים עם ילד ולצערי לא נמשכת לבעלי לעיתים אף סולדת .
הוא בסך הכל בן אדם איכותי עם לב טוב ויש לי אהבה אליו.
מרגישה ממש רע עם עצמי שזה כל כך מפריע לי ושאני מוצאת את עצמי רוצה מישהו, לא מישהו ספציפי, שאני נמשכת אליו.
אני יודעת שיש דברים הרבה יותר חשובים בחיים ושזה ממש לא הכל ולכן ממש נקרעת עם עצמי האם שווה לי להתגרש בגלל זה.
אומרים לי שאני יפה ולכן אני מעריכה שיש סיכוי סביר שאוכל למצוא מישהו שאני נמשכת אליו.
אבל אני מרגישה ייסורי מצפון שאני בכלל נותנת משקל כה כבד למשהו חסר משמעות ערכית.
האם לדעתכם זה משהו שאפשר להתגבר עליו וכדאי להדחיק את התסכול , להעריך את מה שיש.
או שזה משהו משמעותי שימשיך להציק לי כל החיים וזוהי סיבה מוצדקת ולא אחת שמגיעה מאנוכית ושטחיות להיפרדות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות