רק פוגעת בעצמי ובאחרים

אני בת 14 עולה לכיתה ט..
אני יספר קצת על הרקע שלי בשביל שתוכלו להבין אותי..
במהלך כל היסודי הייתי בודדה בלי חברות, הייתי מכוערת, בלי ביטחון, כל הזמן הייתי יושבת בכיתה ושותקת לא מדברת, הייתי מזלזלת בלימודים ושום דבר לא היה איכפת לי..
בכיתה ו למעבר לחטיבה התחלתי לעשות שינוי- טיפחתי את עצמי, העלתי את הביטחון, הכרתי חברות וממש הכל השתנה..
במחצית שניה של ז הייתי כבר ממש בשיא של השינוי- הביטחון שלי היה בשמיים, תמיד הייתי צוחקת ומצחיקה וזורמת והיו גם מתחילים איתי בנים והכרתי ידידים ובקיצור הכל היה טוב ויפה..
השנה.. קצת אחרי תחילת שנה של ח- הכל התהפך..
אני זוכרת איך הכל התחיל- אחת החברות הכי טובות שלי סיפרה לי שהיא עוברת דירה ובית ספר.. בהתחלה לא ידעתי בדיוק מה להרגיש, איך להגיב..
אני זוכרת שהגעתי הביתה, היתקשרתי לאבא שלי להגיד לו שחזרתי מהבית ספר, אז הוא אמר לי שהוא שמע שהחברה הכי טובה עוזבת והוא שאל איך אני מרגישה אז עניתי לו- שאני בסדר.. ואז דקה אחרי שניתקנו לשיחה פשוט התחלתי להתפרץ בבכי.. אבל ממש..
מאז- המצב התחיל להדרדר, אני לא זוכרת בדיוק לפי הסדר מה קרה אחרי מה אבל פשוט התחלתי להדרדר- התחלתי להזניח את הלימודים.. התחילו כל מני מריבות בין החברות, מריבות עם ההורים, התחלתי להיכנס לדיכאונות, נהייתי ממש רגישה (אני בוכה מכל דבר)..
אני זוכרת שגם גיליתי מחברה שהיתחברתי אליה השנה ששנה שעברה ב-ז היו כמה בנות מהכיתה שלא סבלו אותי וקראו לי חשה והמציאו עליי שיר מה שגרם לי לרדת בביטחון..
אבל מה שהכי שבר אותי זה קרה לפני כמה ימים- רבתי עם אבא שלי.. אבל לא סתם ריב. אני ממש צעקתי עליו וקיללתי וכעסתי.. באותו רגע הוא פגע בי. אבל אני פגעתי בו ואני חושבת שאפילו יותר ..
אני בוכה עכשיו..
אני הפכתי להיות פשוט ילדה שחושבת רק על עצמה, עושה מה שבאלה, מה שטוב רק בשבילה.. פגעתי בכל כך הרבה אנשים שהיו כל כך קרובים אליי ועכשיו הם כבר לא.. אני הבאתי את כל זה על עצמי, אני מרגישה כבר חסרת תועלת שאין לה מה לעשות בעולם הזה חוץ רק מלפגוע באנשים.. שלא יודעת להעריך..
אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי. אני כל הזמן בוכה וחושבת על דברים שעשיתי ושאני עושה.. ואני אומרת לעצמי שאני מפסיקה עם ההיתנהגות הזו אבל אני רק ממשיכה לפגוע..
יש פעמים כמו עכשיו שכשאני בוכה ופשוט באלי ללכת להורים שלי ולהביא להם חיבוק חזק ולהגיד להם כמה שאני אוהבת אותם..
תעזרו לי. בבקשה תעזרו לי. אני בסוף לא יצליח להתמודד עם זה יותר..