אמא ממשיכה להוות מטרד, מביכה ומתקילה אותי בלי סוף, לא מממשת את הזכות שלי לפרטיות

כבר כתבתי בעבר על הנושא כאן באתר (https://mobile.askpeople.co.il/question/93771 ),

וחזרתי כי קרה עכשיו מקרה שפשוט אי אפשר לעבור עליו בסדר היום, כי פשוט לא הצלחתי לשים למטרד המעיק והמחליא הזה סוף.

ניסיתי לרמוז לה על זה, לא אמרתי ישירות אבל אמרתי לה שהיא מביכה אותי כל פעם מחדש ושתפסיק. היא הייתה ממש מופתעת, ׳לא הבינה׳ על מה אני מדברת, ואמרה ״אה כן.. אני מביכה אותך?!״ והתעצבה, אז פשוט קטעתי את השיחה כי הבנתי שאני הרבה יותר בוגרת וישירה ממנה, וזה פשוט יהיה חסר טעם.
וגם שמתי לב שהיא הרבה עושה השוואות,
כמו לדוגמא בפעמים הדוחות האלה שהיא מרשה לעצמה לפתוח לי את הדלת מתי שרק מתחשק לה (למרות שביקשתי בפירוש לא לעשות את זה),וכשהיא רואה אותי סתם ערומה אחרי המקלחת או סתם עם חלוק על המיטה היא מתחרפנת,
ובלילות היא תמיד ׳בודקת אותי׳ אם אני ישנה או לא ואם אני בטלפון, והיא גם מרשה לעצמה פתאום להיכנס, להסתכל עליי ואז בבת אחת לבוא למיטה להרים מעליי את השמיכה לבהות בי, לסרוק אותי, ואז להגיד:״אפילו אני לא ישנה בצורה הזאת ולא מרשה לעצמי לישון ככה!״ -היא פשוט מגעילה אותי עם ההתנהגות הזאת.
מה אכפת לי מה את מרשה לעצמך ומה לא? מה אכפת לי מה את עושה? זה שאת לא מרשה לעצמך דבר מסויים זה לא אומר שזה אמור להיות תקף גם עליי. ואם להיות כנה, זה לא מעניין לי את התחת מה היא עושה עם עצמה. אני אעשה מה שנוח לי כי אני יודעת שאני עושה את זה בחדר שלי, עם עצמי ולא כולם רואים או יודעים את זה. יש לי את הפרטיות שלי, הזכות לה, והצורך בה.
אפילו על הסרת שיער היא עושה השוואות:
לי אישית שיער הגוף מאוד מפריע ואני רק מחכה לרגע שאוכל לעשות לייזר בכל הגוף, אבל היא תמיד כועסת ומתעצבנת על זה שאני מורידה גם את שיער הערווה באופן קבוע כמעט על בסיס יום-יומי, וממהרת להוסיף ש״עכשיו חורף, את לא הולכת לים, אף אחד לא רואה! אפילו אני לא מורידה..-״ אני חושבת שהבנתם לבד את ההמשך. ויום אחד עניתי על זה, ואמרתי לה שלא מעניין אותי מה היא עושה עם עצמה, ושאני עושה עם עצמי מה שנוח לי.
אבל הכל עדיין חוזר על עצמו.
ומה שקרה לפני דקות ספורות פשוט לא מניח לי לרגע;
מתוך שינה קמתי בלחץ מטורף כי נזכרתי שלא הדלקתי את השעון המעורר שלי וישר קפצתי ולקחתי את הטלפון בידיים כדי לבדוק. שכבתי במיטה איתו בידיים ושמעתי את הדלת מתחילה להיפתח. מהר הכנסתי אותו מתחת למיטה, נשארתי כמו שאני על הגב, הכנסתי ידיים למתחת לשמיכה ועצמתי עיניים. היא נכנסה, והתחילה לקרוא בשמי, ולשאול למה אני לא ישנה, ולמה אני בטלפון, ו״מסננת אותי ומתעלמת ממני, הא?״, וככ התאמצתי לשמור על העיניים עצומות מבלי לחייך ממבוכה והיא התקרבה למיטה ובמכה אחת הרימה מעליי את השמיכה. ואז היא פשוט עמדה דקה שלמה וסרקה אותי וראתה שהגופייה שלי למטה והמכנס גם.
והיא התחילה לצעוק ׳מה זה הדבר הזה?!׳, ׳מה זו הצורה הזאת?!׳, ׳זה נראה לך נורמאלי?!׳, ׳זה נראה לך שפוי שאת שןכבת ככה בעירום?!׳
׳אני אספר ל---- (הפסיכולוגית שלי) על זה, נראה מה היא תגיד, אם זה בסדר או לא שאת שוכבת ככה בעירום!״
יודעים מה? כמה שזה מביך, וכמה שזה יהיה לי לא נעים לחשוף בפני מישהו דבר כזה, אני אהיה מוכנה ללכת ביחד עם אמי לפגישה ואני אתן לה לספר את זה רק בשביל שהפסיכולוגית שלי תגיד לה שהיא לא פאקינג בסדר, ושהכל לגיטימי לגמרי. רק בשביל שהיא תפסיק את ההתנהגות הזאת.
ואז, היא גם שאלה למה אני ערה, והסברתי לה שבגלל שנזכרתי שלא כיוונתי את השעון מעורר. ואז היא הסתכלה עלי עם חצי חיוך (ובזמן הזה היא עומדת ליד המיטה ואני מהר כיסיתי את עצמי בחזרה ורק איחלתי שיכולתי לבעוט בה החוצה משם), ״ומה עשית עם הטלפון במיטה?״ וכל מיני כאלה, והיא שוב שאלה על הבגדים, והסברתי לה שהייתה לי אלרגיה והכל גירד לי אז הורדתי (אני סובלת מגירויים כאלה לפעמים), ואז היא ניסתה בכוח להיתקל בי ושאלה ״אז למה לא לקחת כדור?״ אז עניתי לה שלא ידעתי מאיפה להביא בשעה כזאת כדור, ושכשהיא נכנסה דווקא הייתי נראת כאילו ״טוב לי״ לפי הפנים שלי ואיך ששכבתי והיא כנראה הסיקה מסקנה שגוייה שאוננתי וצפיתי בפורנו, כי ככה היא דיברה וזה מה שהיא רמזה.
והתחלתי לצעוק עליה ולצאת עליה שתצא כבר, ושתעזוב אותי בשקט, ואז גם אחרי שהיא יצאה המשכתי לצעוק עליה. היא צעקה ״אני לא בסדר?! את אומרת שאני אל בסדר?! טוב, צודקת את בסדר ואני לא!״
והיא באמת רואה את זה שאני ישנה בעירום כדבר רע, שגוי, פסול ולא בסדר. אבל היא חושבת שהיא בסדר, כשבעצם היא היחידה שלא.

אני רוצה שהיא תבין שהיא לא תתערב לי בנושאים האינטימיים שלי. הם אינטימיים ופרטיים רק לי, והיא לא יכולה להשוות בנינו בדברים האלה.
אז מה, בעוד כמה שנים כשיהיה לי בן זוג היא פתאום תבוא אלינו הביתה, תפתח את הדלת של הבית, תלך אל החדר ותגיד ״אפילו אני לא מרשה לעצמי את התנוחה הזאת!״ ?
אני פשוט לא יכולה יותר עם זה שהיא לא מקבלת את העובדה שאני שונה ממנה וכן, גם אם אני ׳רק בת 14.5׳ אני אישית מאוד בוגרת וכמו כולם צריכה את הפרטיות שלי ואת הלבד שלי, ושהיא לא יכולה להמשיך לתחקר אותי ככה.

לא עשיתי שום דבר לא בסדר, נכון?
ואיך אני אחת ולתמיד מעמידה אותה במקום ונותנת לה להקשיב לי עד הסוף? איך אני שמה לדבר הנורא הזה סוף?
אני נואשת וזקוקה בדחיפות לעזרה.
בבקשה, תעזרו לי להיגאל מזה.

ובאחת התגובות אמרו ש׳דיכוי מיני׳ מוקרן עלי. מה זאת אומרת?