משהו דפוק כאן, זה כבר הרבה מעבר לאהבה. זאת אובססיביות שרק פוגעת בי. איך אני יוצא מזה? זה כואב יותר מידי

אני יודע שבהתחלה זה לא נראה קשור לאובססיה אבל בבקשה תמשיכו לקרוא

יש הרבה דברים שאני לא מבין בעולם הזה.
אני לא מבין איך הבן אדם שהיית בשבילו הכל ואתה זה שהיית שם בשבילו גם שהכל היה בזבל והכל היה נראה אבוד בשמנים הכי קשים של החיים הוא הבן אדם שיפגע בך הכי הרבה.
אני יכול להבין (איכשהו, אפילו שגם את זה קשה לי להבין) שאפילו אחרי כל מה שעברנו שהיא תרצה להתרחק כי יש לי רגשות כלפיה והיא הבינה את זה (לא אמרתי לה, אבל זה ברור כולם יודעים את זה..)
אבל אני לא יכול להבין איך את - זאת שתמיד תמכה בי ואני תמכתי בה. שהיינו באש ובמים אחד בשביל השני ואחרי שהאמרת לי, אחרי מקרה מסוים בחיים אבל בחיים לא תשחקי בלב של אדם שאוהב אותך. את ידעת כמה זה כואב.
את זאת שתשחקי בלב של הבן אדם שהיה פאקינג זה שהיה שם בשבילך שלא היה אף אחד אחר ונתן מעצמו 1000% רק כדי שיהיה לך אפילו טיפה יותר טוב.

זה באמת עושה כזה טוב לפגוע ולשחק באדם שאוהב אותך ואפכת לו ממך יותר מעצמו?
את רוצה להתרחק סבבה. אין לי שום זכות להגיד על זה משהו אני מבין שזה לגיטימי איכשהו.

אבל ללכת ולמשוך את התשומת לב שלי כל הזמן כדי לגרום לי לקנא זה ולגרום לי להרגיש חרא עם עצמי זאת הדרך??
יופי אז עכשיו את בכוונה כל היום עם חברים שלי מספרת להם הכל צוחקת איתם וכן החבר הכי טוב שלי הוא זה שהחליף אותי הבנתי את זה. זה כואב לי גם ככה ואולי את והחבר שלי לא שמתם לב אבל אני כבר בקושי מחשיב אותו כבר.
למה לעשות הכל מול הפרצוף שלי, שאני מדבר עם חבר בכוונה לבוא ולקרוא לו לקחת אותו ממני, או להדחף לשיחה ולדבר רק עם החבר. לבוא באמצע שאני מדבר עם חבר ולחבק אותו ולהגיד לו כמה הוא חשוב לך. או סתם לבוא שאני מדבר עם חבר ולקחת אותו לצד כי את חייב לספר לו משהו ממש חשוב (אפילו שזה ילד שהיא בקושי מדבר איתו, רק שאני איתו)
אלה רק כמה דוגמאות קטנות. היא עושה מלא כדי למשוך תשומת לב ממני ולגרום לי לקנא אבל שאני מנסה להתקרב היא רק פוגעת.
למה את עושה את זה??

אבל זה מצליח לה.. אני עדיין אוהב אותה בצורה מטורפת כי אני זוכר אותה, את אותה ילדה שהכרתי פעם הילדה המדהימה הזאת.
והיא ממשיכה לפגוע בי ואני ממשיך לאוהב אותה בצורה מטורפת, לנסות להתקרב לדבר, לדאוג לה להתחיל איתה שיחות(והיא גם מסננת ושאני אומר לה על זה היא אומרת כמה היא מצטערת ומנסה לשכנע אותי בכל דרך אפשרית שזה בטעות ושהיא ממש לא רוצה לפגוע בי)

אני כבר קלטתי שיש פה בעיה.
אולי אני באמת אוהב אותה אבל היא פוגת בי בצורה מטורפת וזה כבר נראה שזה הפך לאהבה אובססיבית.
או שאולי זה לא אובססיבית? אבל משהו פה לא בסדר.


ניסיתי כל כך הרבה פעמים להתרחק לעצור את עצמי מלהתקרב שוב לעצור מלדבר איתה אבל אני לא מצליח.
אני לא מצליח להפסיק לראות כמה טוב לה עם החברים שלי ולהזכר בכל הרגעים המדהימים שלנו ביחד ולנסות שוב להתקרב.
אני איתה בערך 9 שעות ביום ככה שאין לי דרך מלהמנע מלראות אותה.

איך לעצור את זה? באמת רע לי ובאמת כואב לי. אף פעם לא הרגשתי הרגשה כזאת של אהבה, אך גם אף פעם לא הרגשתי כזה כאב כמו שהיא גורמת לי עם ההתנהגות שלה כלפי..