מאוהבת באחי התאום

בבקשה אל תשפטו אותי לפני שאתם קוראים את זה.בבקשה תנסו להבין לליבי. תודה.
יש לי אח תאום ושנינו בני 17. גדלנו כמעט בלי הורים. הם היו שם אבל לא ממש היו שם, אתם מבינים? הם רוב הזמן התעסקו בקריירה שלהם. אמא שלי עובדת בתור עורכת וכל מיני כאלה בתחום האופנה ולאבא שלי יש חברה, אז כסף אף פעם לא היה חסר. רוב הזמן היינו עם מטפלות וכאלה.. רוב הילדות היינו ביחד ובקושי היה אפשר להפריד בנינו. בבית ספר שיחקנו וישבנו אחד ליד השנייה. כן היו לנו חברים אבל זאת לא הייתה כמו החברות בין אחי. אני זוכרת שגם עשינו האם די הרבה דברים מיניים. הרי כמעט אף פעם לא היה מישהו שיעצור את זה. וגם כן ידענו שאסור שהמבוגרים ידעו. תמיד עשינו אמבט ביחד ונתנו אחד לשנייה לגעת במקומות ש'אסור' שיחקנו בכל מיני משחקים התנשקנו וכאלה...
בגלל העבודה של אבי , בגיל 15, עברנו לאירופה לשנתיים. היה לנו בית גדול ומרוחק עם שדות גדולים. בזמן הזה התחלנו ללמוד עם מורים בבית ולא בבית ספר. ההורים שלנו חששו שלא נסתדר שם. אז כבר היחסים שלי עם אחי היו מתוחים...לא ידעתי למה כל פעם כשאני רואה אותו אני מסמיקה.התחלתי לגעת בעצמי ולחשוב עליי. סוג של התחלתי להתאהב בו.ידעתי שמשהו לא בסדר אצלי במוח. גם ידעתי שאין סיכוי שזה יקרה כי הוא סוג כזה שהיו לו חברות וכל בת הייתה מסכימה לו.אז הנחתי את זה אבל לא פסקתי להרגיש.
אז נעלם לי ספר שקראתי וחשבתי שהוא לקח לי אותו, והוא לא היה בבית באותו זמן, אז התגנבתי לחדר כדי לחפש ( הוא לא אוהב שנכנסים עליו לחדר) ומצאתי אצלו את חזיתית התחרה שלי. די התביישתי מזה אבל אני לא אשקר שלא התלהבתי גם כן.. וגם פחדתי. מאוד פחדתי מההורים...
אחר כך ערב אחד הצטרפתי עליו לבריכה קטנה שהייתה לנו בחצר, והתחלנו לדבר איתו על העבר וההורים. כיף לי ונוח לי לדבר איתו..אז המשכנו לדבר והוא סיפר שהוא חשב על לנשק אותי.בשלב הזה הייתי ממש בהלם. אבל לא בהלם של גועל... אז זר מתי איתו ולא יכולתי להפסיק. פעם נישק אותי בן אבל זה ממש ממש לא הרגיש כמו לנשק את אחי..
והגענו למצב שחזיית הביקיני שלי הייתה למעלה אבל לא יותר מזה.
אחרי שבוע ראינו סרט מפחיד וההורים שלי היו בבית באותו זמן. ולא הצלחתי להירדם אז סתם המתכת בתי איתו באסמסים. והוא שאל עם אני רוצה לישון איתו, בגלל שישנו ביחד הרבה פעמים לא ראיתי למה לא. וזה התגלגל לזה שהתנשקנו ונגענו אחד בשני. לא עשינו סקס אז עדיין הייתי בתולה. בסוף התכרבלנו וכבר ידעתי שאני אוהבת אותו...
אחר כך הוא התחיל להגיע עליי לחדר והתחלנו מחדש לעשות אמבטיות ביחד. הוא לקח אותי לסוג של דייטים. אפילו שלא יכולנו להתנשק מול כולם אני ממש נהנתי להעביר איתו את הזמן ככה. אחר כך בגיל 16 נתתי לו את הבתולים שלי. אני יודעת איך זה נשמע, מגעיל מבחיל לא יודעת מה אבל אהבתי אותו יותר משאני אוהבת את עצמי וגם הוא אותי.
גם לא היה קשה להסתיר הכל מאמא ואבא. אם הם יכלו הם אל בטוח יתגרשו.
עכשיו אנחנו בישראל ואמא שלי גילתה לנו שהיא בהריון..
אנחנו עדיין ביחד אבל מורידים את ההילוך בגלל שאין לנו מרחב גדול. גם אנחנו פוחדים לפרק את המשפחה ושנינו יודעים שאנחנו לא נעזוב אחד את השנייה. תמיד אנשים אומרים שזה מגעיל בגלל שזה בן אדם שגדל איתנו כל החיים ואנחנו כן מכירים בחסרונות של כל אחד מאיתנו אבל אנחנו גם למדנו איך לחיות ולהתגבר על זה.
אני פוחדת מהעתיד. ברור לי שנישואים ובטח ילדים לא באים בחשבון ועל כל עניין ילדים אין וויכוח. אני לא רוצים שמשהו יכנס לנו למערכת יחסים.
אשמח לעצות של מה לעשות ואיך להמשיך.תודה על ההבנה והקריאה.