לא לומד ואין לי זוגיות או חסכונות, מה לעשות עם החיים שלי?

אהלן חברים,
אז ככה אני בן 25 ולא סטודנט, מחפש מה אני רוצה ללמוד וסביב זה כל היום עסוק במחשבה שזה מנתק אותי הרבה פעמים בישיבות, לא אשקר שאני די טרוד מזה.
אני גר בבית ואין לי שום חסכונות בגלל בזבוזים טיולים וכאלה, אני מעוניין לעזוב את הבית כבר אבל זה נראה לי בזבוז כסף ומפחיד אותי שלא אצליח להתמודד עם השכר דירה. בנוסף, אני מעוניין לקחת קורסים ואני חייב כבר לקנות רכב במידה ואני לא גר בתל אביב. ושום דבר מהדברים האלה לא עשיתי והזמן עובר ואני מרגיש שאני דורך במקום ונכנס ליותר לחץ.
לאחרונה אני מרגיש צורך בזוגיות, פתאום התחלתי להבין את החשיבות של מה לחיות בשביל עוד בן אדם ואיזה משמעות זה נותן.
לגבי מערכות יחסים אני נורא מורכב, לא הייתי מפחד להכנס למחויבות וכאלה. את הבתולים שלי איבדתי בטיול הגדול ויצא לי לעשות סקס עם כמה נשים שונות ופשוט פרחתי. ברגע שחזרתי לארץ אני יכול להגיד שקרוב לשנתיים שלא חוויתי יחסי מין מלאים, חוויתי מספר דייטים לעיתים רחוקות שהיה המון מגע אבל לא עד הסוף. אני לא מבין למה בישראל אני פשוט לא מצליח וכבר אין לי כזה רצון. אני מרגיש גם שנשים יישפטו אותי לפי זה שאם אני לומד או לא לומד. יש לי עניין כנגד האקדמיות. אני תמיד רוצה לקחת קורסים ותמיד דחיתי את זה בכל שטויות או לדוגמא עכשיו שאני רוצה לעבור דירה/לקנות רכב, חושב שלא אצליח להסתדר.
אני בן אדם שהנפש מעניינת אותו, אני תמיד מחפש במה לעבוד "כשאהיה גדול", את המשהו המשמעותי הזה שייתן לי אתגר, סיפוק ועניין.
אני קורא המון ספרי העצמה במשך השנים האחרונות ויצא לי להשתתף במספר סדנאות.
אני יכול להעיד על עצמי שמבחינת חברים לא חסר ויש אפילו עודפים נקרא לזה, אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל אני די פופלרי בעיר שלי, מהכוכבים של העיר מכנים אותי, אני לא רואה את עצמי כמיוחד אבל רוב הסביבה שלי אומרת לי שאני מיוחד בדרך שבא אני רואה את העולם וההתנהגות שלי, שאני מוסיף אור לחיים של אחרים. אם זה בישיבות שאני תמיד המרכז וזה שדואג לפאן ולזה שהערב ימשיך כהלכה נקרא לזה. אני כן יכול להעיד על עצמי שאני נורא כישרוני ביחס לסביבה שלי
אני כבר מתחיל להרגיש נורא מבוגר ומאז שחזרתי לארץ החיים פשוט מונטונים בלי הרבה חידושים, אני רואה שכולם הולכים באותו מסלול בלי לשאול למה ואיך, מה מעניין אותם, אני רק שומע שהולכים בגלל הכסף וזה די מחליא אותי, אני מנסה לא לשפוט כי המדינה הביאה את האנשים למצב כזה וצריך כסף כדי להתקיים.
החיים שלי פחות או יותר במצב טוב, אפילו מעולה, אבל אני לרוב כני מרגיש ריקנות.
בקיצור פשוט שיתפתי כי רציתי גם לפרוק וגם אולי לשמוע מה חלקכם חושבים על הנושאים שהעלתי פה.