ילדה ממשיכה למרר לי את החיים

סורי על החפירות אבל זה ממש רציני
אותה ילדה הייתה החברה הכי טובה שלי הכל קרה בשנה אחת בכיתה ט' היא הפכה מהילדה שהכי אהבתי בעולם עד הילדה שאני לא סובלת בעולם .מה שהפך אותנו לחברות טובות זה המוזיקה שאנחנו אוהבות .בהתחלה היא לא שמעה את סוג המוזיקה הזאת ואני כן כבר כמעט כ-4 שנים והיא התחילה להתעניין וככה החיבור נוצר
אבל אני התחברתי אליה רק בגלל היותה זורמת ומצחיקה ושאנחנו מאוד דומות באופי וגם נולדו באותו תאריך אז בכלל חשבנו שאנחנו "מיועדות להיות חברות "
והיא התחברה עליי רק בגלל המוזיקה .היא ממש חפרה לי על המוזיקה על הזמרים על הלהקות דיברה על זה וסיפרה לי דברים שאני כבר יודעת וזה ממש חפר .אבל עדיין נשארנו חברות שאני חושבת על זה הסתובבנו בהפסקות היו הפסקות שהיא פשוט לא הפסיקה להצחיק אותי וצחקנו מלא ביחד על מורים בנות מכיתה הרגשתי שזה מה שחיבר בינינו וסיפרנו גם דברים שקורים לנו בחיים במשפחה ,ואצל ההורים ,גילינו שאנחנו גם ממש דומות גם בבעיות שלנו .ופשוט היו גם הפסקות וכמעט שלא היה על מה לדבר וגם אם כן רק היא דיברה יותר נכון קדחה לי על זה המוזיקה והזמרים ואני רק הנהנתי אפילו לא הקשבתי לה .זה היה הצד הכיפי שבעניין שבאמת הרגשתי שיש לי פה חברת אמת .והצד השני שהיא פשוט הייתה תחרותית ועוקצנית מאוד "אני ככה ...ואני ככה " "ואצלי זה ככה אני מיוחדת "וכל מיני כאלו שזה ממש הרגיז ואני בדיוק ההפך ממנה קשה לי לפרגן לעצמי וגם שמפרגנים לי קשה לי לשמוע כי אני לא רגילה לזה אבל בסך הכל זה הרגשה טובה והעוקצנות שלה בכלל שמישהי אמרה לי שיש לי לי אצבעות יפות והיא אמרה "איכסה " זאת הייתה נימת צחוק אבל הרגשתי בזה סוג של עקיצה ,וגם שדיברתי עם הורים שלי בפלא בהודית ,הודית עולה רצח אבל הודית .וסיפרתי לחברות שלי שאני מדברת עולה כי הם פירגנו לי אבל היה חשוב לי להגיד שאני לא מדברת טוב .בקיצור הם פירגנו לי שוב והיא ענתה " איזה ?!?היא מדברת עולה בכלל" ופשוט לא יכולתי אמרתי לה "עדיף לדבר עולה יש בנות שבכלל לא יודעות לדבר "כמוה כמובן עקצתי אותה והיא אמרה "מי למשל ?" כנראה היא הבינה את הרמז ואמרתי לה "סתם יש בנות בכיתה שלא יודעות לדבר " וגם שרציתי ללכת למגמת פיזיקה וזה מגמה של גאונות כי אני ממש טובה בזה אבל שנינו לא טובות במתמטיקה המורה אמרה שהרמה יותר גבוהה בכיתה י', אז התחרטתי ושצריך מתמטיקה בשביל פיזיקה ,ועוד קיבלתי את הציון הכי גבוהה בפיזיקה בכיתה אז זה נתן לי תחושת תקווה שכזאת והיא אמרה לי "ואת בכלל רצית ללכת למגמת פיזיקה ". בכיתה אני המצחיקה אני זאת שכל המורים אוהבים הדומיננטית ואני גם מרגישה שהיא מנסה לקחת ממני את המעמד הזה וכל פעם שהיא מצחיקה זה פשוט הורס אותי אני מרגישה לא אהובה מרגישה שזהו היא לקחה לי את התפקיד זה הורס אותי מפנים ואז אני מכניסה לעצמי את הראש "אני לא צריכה אף אחד לא צריכה חברים לא כלום אני ישאר לבד" איך לטפל בזה זה מה ששבר אותי גם שנה שעברה ,וגם זה פשוט מעצבן זה לא כיף להיות עם ילדה שכל הזמן מפרגנת לעצמה ועוקצת אותך ואני דיברתי איתה על זה סיפרתי לה הכל והיא הודתה שהיא תחרותית והיא עוקצנית וגם הוכחתי אותה על זה כי באמת היה חשוב לי הקשר שלנו שלנו היא אמרה שהיא תקח בחשבון אבל זה לא עזר בכיתי כל כך הרבה בגלל הילדה הזאת היא כל כך פגעה לי ברגשות בשנה הזאת הורידה ממני את כל שמחת החיים שלי ועכשיו אני רוצה להתרחק ממנה ושנה הבאה כיתה י' אני איתה בכיתה ופשוט אני מבואסת ממנה יש לי זכרונות כל כך מרים ממנה וכל פעם שאני רואה אותה אני מתבאסת אני נהיית עצובה יש לי 2 חברות טובות שיהיו איתי בכיתה אני מתנחמת בזה ובכל זאת יש למישהו טיפים איך לשכוח ממנה ? איך לא להזכר בה ?איך שאני יראה אותה זה לא יעשה לי כלום ?אתם יכולים לעזור לי להבין את הילדה הזאת לפי מה שסיפרתי לכם