כן, מאוד.
היי.
לפני שנה וחצי הכרתי נער בגילי שחלה בלוקמיה, אנחנו היינו החברים הכי טובים, אהבנו אותם להקות והיינו מבלים כל הזמן ביחד, מה שהוא לא ידע זה שאהבתי אותו.
אחרי חצי שנה שאנחנו מכירים, גיליתי שיש לו חברה והוא לא סיפר לי כלום עליה (עד אז לא קרה ביננו משהו רומנטי), אני נעלבתי ולא דיברתי איתו חודש בזמן שהוא לא הבין למה.
באותו זמן הייתה לי חברה שהכירה לי את אח שלה, הפכנו להיות זוג, וזה קרה די מהר.
אחרי החודש הזה, יצא לנו לדבר והבנו שאנחנו אוהבים אחד את השני, התנשקנו. אחרי כמה ימים הוא נפטר מלוקמיה.. חברה שלו לא יודעת עד היום מזה, אני מרגישה בן אדם מגעיל שאני לידה, גם חבר שלי לשעבר לא ידע מזה..
לפני כמה זמן נפרדתי מחבר שלי, שכבר לו היה לו עניין בי ולא היה אכפת לו ממני, החבל הזה היה כ"כ מתוח שהוא נקרע לבד.
עכשיו הכרתי ידיד שלפני זה הכרתי אותו גם, אבל הוא לא הכיר אותי, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
אני יודעת שכתבתי את זה בקור רוח ועוד בקטע שהוא נפטר.. אבל אם אני אכתוב את זה ואפרוק את הלב אני פשוט אתפרק מחדש.
אני מרגישה בן אדם רע מגעיל ונצלן, אני יודעת שזה נשמע הרבה יותר ממה שכתבתי.. אבל במציאות זה היה מתישהו בגדר הנורמלי..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025