אבא שלי צועק עליי במקום ציבורי או ליד חברות וזה מביך אותי מאוד!

אני ילדה חרדתית ואני לוקחת תרופות הרגעה אחרת אני בוכה הרבה ונכנסת להתקפי חרדה... אני בגיל ההתבגרות וקשה לי עם ההורים שלי. ההורים שלי והפסיכולוגית שלי אומרים שזה בגלל גיל ההתבגרות אבל אני יודעת שזה לא נכון..
אני אוהבת את ההורים שלי הכי שבעולם אבל פשוט קשה לי איתם...
אני לא יודעת למה,אבל בצד של אבא שלי גם סבא שלי וגם אבא שלי צועקים הרבה.
סבא שלי כל הזמן מתעצבן על סבתא שלי בלי סיבה וצועק עלייה.
המצב שלי הפך לגרוע... יום אחד בחופש הגדול אני ואחי הקטן ישנו אצלם והוא פשוט צעק וצעק וצעק כל הזמן!!! למרות שהוא לא צעק עליי התחלתי להיכנס להתקף חרדה,התכרבלתי על הספא והתחלתי לבכות וכמעט הפסקתי לנשום.לא הצלחתי כל כך לדבר והרגשתי שאני חייבת ללכת הביתה...
התקשרתי לאבא שלי והוא ניסה להרגיע אותי אבל זה לא עזר כל כך. הוא אמר לי לומר לסבא שלי שיפסיק לצעוק כי אחרת לא נבוא אליהם.. רציתי כל כך לומר לו את זה אבל לא הצלחתי..ואני מאוד אוהבת את סבא וסבתא שלי ואת כל המשפחה..
אבא שלי כל הזמן מתעצבן וגם הוא צועק. הוא אף פעם לא מרוצה ותמיד צועק על זה שיש בלאגן בבית. הרבה פעמים אני נכנסת להתקפי חרדה בגלל שהוא צועק לפעמים עליי והוא אומר לי לעשות מלא דברים ואני נכנסת ללחץ מטורף ואני מתחילה להיחנק,לבכות ולצרוח.
אמא שלי מגנה עליי ואומרת לו דברים כדי שיניח לי אבל אז הוא צועק עלייה.
בניגוד לזה כל פעם שאמא שלי מתעצבנת מאח שלי או מאבא שלי אז היא ישר מוציאה את זה עליי בכך שהיא אומרת שגם אני לא בסדר למרות שאני לא עשיתי כלום...
היא תמיד אומרת שאני מתחצפת אבל אני לא וזה משגע אותי!
עכשיו אני אהיה בכיתה ח'.
בשנה שעברה,בכיתה ז', היה לי קשה בלימודים. במתמטיקה כולם למדו ביחד חוץ מכמה ילדים שהיה להם קשה לקלוט את החומר ואני הייתי ביניהם.
בדרך כלל הציונים שלי הם מאוד גבוהים בין 90 ל-100 ורק השנה היה לי קשה.
כשאבא שלי גילה שאני בקבוצה של "הגרועים" הוא כעס ולחץ עליי ללמוד יותר טוב ומהר יותר ויותר מהחומר שאנחנו, בקבוצה הקטנה לומדים.. היה לי קשה גם ככה ונחשו מה?ברגע שהוא אמר את זה שוב פעם בכיתי.... :(
תמיד לקח לי מלא זמן לעשות דברים כמו לסדר דברים,להעתיק מהלוח,לעשות שיעורים אבל למרות זאת הייתי מצליחה בהכל :)
הוא כעס כי ירדתי בלימודים ובצדק אבל הוא לחץ עליי יותר מידי....
אני מפחדת לומר את זה לפסיכולוגית שלי כי פעם שעברה שאמרתי לה את זה היא ביקשה ממני לצאת מהחדר והיא דיברה עם אמא שלי ואמרה שזה נשמע כאילו אנחנו צריכים שיהיה מישהו בבית שישגיח על העניינים ואני לא רוצה שזה יקרה כי אם חס וחלילה ירצו לקחת מישהו לכלא לא יודעת למה?!
אז איתה אני לא מדברת...
לפעמים אבא שלי צועק עליי במקום ציבורי או ליד חברות שלי או אנשים שאני מכירה וזה מביך אותי מאוד! אחר כך אני הולכת משם או הצידה ופשוט בוכה ואני לא יכולה להסתכל אחר כך על האנשים שראו את זה....
פעם אחת כשאבא שלי צעק עליי בבית אז פשוט התחלתי לצרוח בלי לחשוב: הלוואיי שאני ימות והלוואי שאתה תמות... אבל בכלל לא התכוונתי לזה ... אמא שלי נלחצה כי היא לא ידעה מה אם אני רצינית או לא ואמרתי לה שאני לא רצינית ושסתם אמרתי את זה,אבל היא עדיין הייתה לחוצה והיא ישבה לידי עד שאני נירדמתי כדי לוודא שאני לא יתאבד באמת...
אני לא יודעת מה לעשות, עם מי לדבר בלי שזה יזיק ואיך לדבר איתם (אבא,סבא או כל אחד אחר..)

אני מקווה שתעזרו לי מהר כי אני לא יכולה יותר...

תודה לעוזרים :)