כן
היי...
לאחרונה פשוט נמאס לי. אני לא יכולה לחכות פשוט שיהיה שוב חופש גדול.
שנה שעברה, ממש נהניתי ללמוד. המסגרת של בית ספר הייתה נוחה לי, המבחנים היו בהפרשי זמן כך שלא היה לי לחץ, והחומר עניין אותי. התשוקה שלי ללימודים רק גברה ועברתי לכיתת מחוננים, והתקבלתי לתוכנית מיוחדת במתמטיקה.
השנה בבית ספר: הכל הפוך.
לעומת זאת, אני נהנית מאוד בתוכנית, המורה שלי מקסימה ואני מאוד מאוד אוהבת אותה. החומר מעניין אותי ואני באמת מוצאת תשוקה למקצוע.
אני מרגישה שזה באמת "הייעוד" שלי, וזה מה שאני רוצה לעסוק בו כשאני אגדל. התוכנית אינטנסיבית, מתקדמים מאוד מהר בחומר, והרבה פורשים ממנה. אבל אותי זה לא מרתיע.
להפך, הופתעתי מאוד שהתקבלתי לתוכנית ורק עצם זה שהתוכנית קשה ולא מתאימה לכולם מושכת אותי עוד יותר להמשיך בה.
אבל, בבית ספר אני מרגישה שאני פשוט באה כדי לבזבז את הזמן שלי. כל דקה שאני נמצאת בשיעור מרגישה לי כמו חמישים כאלו, ואני חושבת מה יכולתי להספיק בבית בזמן הזה.
אנחנו לומדים מקצועות, שנראים לי, בכל אופן, מיותרים, כמו שלח, מורשת, ערבית ועוד.
וכשזה נוגע מתמטיקה בבית ספר החומר משעמם אותי, ולא מאתגר.
אז אני פחות משקיעה בבית ספר (אבל מקבלת ציונים טובים).
אז בקיצור, אני מאוד רוצה להצליח בתוכנית וזה הדבר היחיד שגורם לי להמשיך לעבוד ולתרגל. כי אני שונאת בית ספר. כל יום שם מרגיש לי מיותר ומבוזבז.
אני היחידה שמרגישה ככה? זה ייגמר מתישהו? אני לא חושבת שאני אוכל לשרוד עוד כמה שנים בהרגשה הזו...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025