איך לאהוב את עצמי בדיוק כמו שאני בלי לרדוף אחר אידיאל היופי המערבי?

הבנתי שחסרים קצת פרטים, מקווה שהמגילה הזאת תסגור את הפינה :)
בילדות הייתי מה"לא מקובלים" תמיד הייתי אווטסיידרית ו"מוזרה" עם זאת הייתי שלמה עם זה ובמבט לאחור לא הייתי עושה משהו אחרת רק כדי להשתלב. אבל מגיל קטן הרגשתי שאני מלאה, גם אבא שלי היה כל הזמן משווה את המשקל שלי לשלו ואומר לי שאני שמנה חצי בצחוק חצי ברצינות, ומדובר על הטווח של 60-65 קילו, כאמור אף פעם לא הייתי שמנה (אבא שלי פשוט נמוך).
כשהגעתי לתיכון והתחלתי לצאת עם בנים הדימוי העצמי שלי התחיל לעלות והבנתי שיש בי התעניינות, אבל הכל היה תמיד על רקע של מגע פיזי. עד היום היו לי מספר בני זוג אבל רק עם אחד מהם היה לי קשר עמוק ואמיתי של אהבה ואינטימיות, בנאדם שאיתו הייתי שלמה עם עצמי באמת. אבל... לאחר מכן הכרתי הרבה בחורים ושוב הכל מפגשים למטרות מין בלבד. הרגשתי מאוד טוב להיות נחשקת אפילו שזה לא באמת מילא לי את החלל. ונחשקת הייתי גם עם 7 קילו יותר. הבחור האחרון שיצאתי איתו לא התאים לי מהרבה סיבות אבל הוא בעיקר לא היה מוכן למערכת יחסים וזה בא לידי ביטוי למשל בעובדה שהוא אפילו לא היה מסוגל לתת לי לאהוב אותו כמו שהוא (הייתה לנו שיחה ארוכה על זה שזה מעצבן אותו שאני אוהבת את איך שהוא נראה בגלל שהוא לא אוהב את זה בעצמו ואני מושכת אותו אחורה בזה שאני מפרגנת לו. משהו מוזר).
ועוד אנקדוטה את רוב הבחורים שהכרתי, הכרתי באינטרנט. די קשה לי מחול החיזור ואני אף פעם לא מבינה אם מתחילים איתי או שסתם נחמדים. אני גרה באיזור של מושבים ולא ממש יוצאת לבילויים כך שאין לי כמעט הזדמנויות להכיר.
רק לשם ההבהרה כי נראה לי שזה לא היה ממש ברור אומרים לי שאני נראית טוב ואני כאילו יודעת שאני נראית טוב, להיות כוסית המשמעות של זה מבחינתי זה הדובדבן שבקצפת, שמי שזוכר... הדובדבן הזה בעיקר נראה אדום ומבריק אבל הטעם שלו לא ממש מרגש. אני יודעת שלהיות מסורטטת זה סתם, זה סתם ג'וק שיש לי בראש.
בכל אופן כדי לשמור על המשקל הנוכחי באמת שיניתי את הרגלי האכילה שלי וחתכתי מהתפריט הרבה דברים. אבל כל האוכל שלי הוא בעצם ללא אוכל, לחם קל, הכל ללא סוכר, 0% שומן, תרסיס שמן וכו' די זה כבר מעייף שלא לדבר על אוכל בחוץ, אני יושבת לאכול עם חברה מנת חומוס (רצינו לחלוק) אז אני מבקשת את השמן זית בצד והיא מתבאסת עלי.

תודה לכולם!

הבנתי שחסרים קצת פרטים, מקווה שהמגילה הזאת תסגור את הפינה :) בילדות הייתי מה"לא מקובלים" תמיד הייתי אווטסיידרית ו"מוזרה" עם זאת הייתי שלמה עם זה ובמבט לאחור לא הייתי עושה משהו אחרת רק כדי להשתלב. אבל מגיל קטן הרגשתי שאני מלאה, גם אבא שלי היה כל הזמן משווה את המשקל שלי לשלו ואומר לי שאני שמנה חצי בצחוק חצי ברצינות, ומדובר על הטווח של 60-65 קילו, כאמור אף פעם לא הייתי שמנה (אבא שלי פשוט נמוך). כשהגעתי לתיכון והתחלתי לצאת עם בנים הדימוי העצמי שלי התחיל לעלות והבנתי שיש בי התעניינות, אבל הכל היה תמיד על רקע של מגע פיזי. עד היום היו לי מספר בני זוג אבל רק עם אחד מהם היה לי קשר עמוק ואמיתי של אהבה ואינטימיות, בנאדם שאיתו הייתי שלמה עם עצמי באמת. אבל... לאחר מכן הכרתי הרבה בחורים ושוב הכל מפגשים למטרות מין בלבד. הרגשתי מאוד טוב להיות נחשקת אפילו שזה לא באמת מילא לי את החלל. ונחשקת הייתי גם עם 7 קילו יותר. הבחור האחרון שיצאתי איתו לא התאים לי מהרבה סיבות אבל הוא בעיקר לא היה מוכן למערכת יחסים וזה בא לידי ביטוי למשל בעובדה שהוא אפילו לא היה מסוגל לתת לי לאהוב אותו כמו שהוא (הייתה לנו שיחה ארוכה על זה שזה מעצבן אותו שאני אוהבת את איך שהוא נראה בגלל שהוא לא אוהב את זה בעצמו ואני מושכת אותו אחורה בזה שאני מפרגנת לו. משהו מוזר). ועוד אנקדוטה את רוב הבחורים שהכרתי, הכרתי באינטרנט. די קשה לי מחול החיזור ואני אף פעם לא מבינה אם מתחילים איתי או שסתם נחמדים. אני גרה באיזור של מושבים ולא ממש יוצאת לבילויים כך שאין לי כמעט הזדמנויות להכיר. רק לשם ההבהרה כי נראה לי שזה לא היה ממש ברור אומרים לי שאני נראית טוב ואני כאילו יודעת שאני נראית טוב, להיות כוסית המשמעות של זה מבחינתי זה הדובדבן שבקצפת, שמי שזוכר... הדובדבן הזה בעיקר נראה אדום ומבריק אבל הטעם שלו לא ממש מרגש. אני יודעת שלהיות מסורטטת זה סתם, זה סתם ג'וק שיש לי בראש. בכל אופן כדי לשמור על המשקל הנוכחי באמת שיניתי את הרגלי האכילה שלי וחתכתי מהתפריט הרבה דברים. אבל כל האוכל שלי הוא בעצם ללא אוכל, לחם קל, הכל ללא סוכר, 0% שומן, תרסיס שמן וכו' די זה כבר מעייף שלא לדבר על אוכל בחוץ, אני יושבת לאכול עם חברה מנת חומוס (רצינו לחלוק) אז אני מבקשת את השמן זית בצד והיא מתבאסת עלי. תודה לכולם!