מה לעשות עם חרדות מסקס?

בגדול הסיפור בממש קצר הוא כזה:לא יוצא מהבית בגלל חרדות למיניהם ובעיות נפשיות שבין היתר הצבא גרם לי(המדינה היום עוזרת לי)זה על רגל אחת
יש לי טונה של בעיות בחיים וכל הילדות והכל והפסיכיאטרית שלי יודעת הכל העניין הוא כזה,אני חי אצל אמא שלי וההורים משתתפים איתי בהוצאות של הטיפולים ואני תמיד הולך עם שניהם לפסיכיאטרית כבר שנה ומשהו כפיקוח ואני כרגע לא מטופל אצל פסיכולוג אבל אני אחפש אחד שבוע הבא ואתחיל
זה הרקע,בתול שלא יוצא מהבית מן הסתם בלי חברים או ידידות(רק חברים מהאינטרנט מחו"ל שזה לא באמת נחשב..)חיבוק ממישהי שהיא לא אמא שלי לא קרה כבר...7-8 שנים ככה, ונעזוב רגע את הכל כי זה טיפה רקע שתבינו את המצב,אני ממש חרד מסקס..נשיקות,מגע הכל מהכל גורם לי לחרדה ולגועל. שאלתי על זה שאלה את חבר מהאינטרנט והוא אמר לי להזמין נערת ליווי,אין לי עם זה בעיה.. כאילו יש..איך אני אסביר את זה..הייתי מת לעשות כבר סקס ולגעת במישהי וכל השטויות האלה כי נממאס לי לאונן ולהיות לבד כל היום חוץ מאמא שלי ו2אחים גדולים שלי,אני צריך משהו חיצוני
אז מצד אחד אני נגעל ומפחד מסקס ומצד שני אני כן רוצה כבר לעשות את זה..הפסיכיאטרית שלי אמרה שחלק מהדברים שקרו לי(בלי קשר לסקס על זה היא לא יודעת ועוד רגע אני אשאל מה דעתכם) היא אמרה שזה לרוב טראומות ודברים גנטיים שהתפרצו לי
העניין הוא שאיך אני מספר לפסיכיאטרית על זה?בנוכחות ההורים?זה יביך,ההורים שלי ממש אחלה אני לא אעשה את זה בחיים כן?אבל אם אני אבקש הם יארגנו לי נערת ליווי ממה שאני מכיר אותם,תמיד הם דאגו לי לכל דבר ואנחנו פתוחים בהכל חוץ מזה.. למרות שרמזתי להם לפני שנה ומשהו שאני בתול
אז איך אני מספר לפסיכיאטרית על זה כשההורים בפנים?אני לא רוצה להגיד להם לצאת כי זה יראה שאני מסתיר מהם משהו אבל לא רוצה שהם ישמעו ממני"שומעים,נמאס לי לאונן,אני בודד,לא הייתה חברה בחיים,אני רוצה סקס"זה יהיה מוזר,הם יזרמו עם זה אבל בשבילי זה יהיה -מאוד מביך-
ואני חושב הרגע על זה שאני יכול בהודעות לספר לה על המצב אבל אני לא רוצה לצאת חופר או משהו כמו שחפרתי לכם על השטויות שלי..מה עושים?החבר הזה אמר לי שהוא לא רוצה לראות אותי בתול בן 50 שרק אז "נהנה"מזה וממורמר מהחיים ודיכאון וכל מה שמסביב...כל מה שהוא אמר נכון שאני ממורמר דיכאוני קנאי שונא בני אדם ואני לא ממש יצור חברותי למרות שבבית ספר הסתדרתי עם המון,כאילו הייתי צבוע,לא יצור חברתי אבל כשזרקו אותי לשם הסתדרתי עם אנשים
אשמח לעצות ובבקשה אל תשפילו אותי עם שטויות/לגלוגים באמת שאני בנאדם רגיש אולי רגיש מידי ונפגע ממש מהר במילא אין לי אמון בבני אדם וזה המקום היחידי שאני עוד "סומך"עליו חוץ מהפסיכיאטרית..תודה מראש