זה התחיל בבצפר כשהייתי מבריזה על ימין ועל שמאל. הולכת יומיים ואחר כך לא הולכת שבוע. זה נמשך בצבא כשפתאום הייתי מחליטה שאני לא מגיעה, בין אם זה בגימלים בין אם זה בנפקדות. קיבלתי על זה הרבה עונשים. ההבדל הוא- שעד אז, חשבתי שזה בחירה שלי. אני בוחרת לשבור את השגרה כל כמה ימים ולשבת בבית. טוב מסתבר שזה לא...
אחרי שהשתחררתי והתחלתי לעבוד הבנתי שהדבר הזה פשוט גדול ממני!
אני יכולה להתמיד שבוע-שבועיים רצוף, אבל אחריהם אני חיבת חופש, או שאני אמציא שאני חולה, או שאני אחפש דרך להבריז, או לעקוץ, אני יהיה שם ורק ידמיין את הבית, ידמיין מה אני ימציא מחר, ויחפש דרך לא ללכת- בקיצור אחרי כמה זמן בשגרה אני חייבת את החופש הזה של הכמה ימים לשבת בבית. מה עובר עליי? למה אני לא יכולה להתמיד בשגרה אלא חייבת את החופש הזה? זה הפרעה נפשית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025