לא הולכת לנשף כי אין כסף, איך להתעודד?

היי.
אני תלמידת י"ב מסיימת השנה, בעוד שבוע וחצי יש לנו נשף סיום גדול, באולם עם קייטרינג דיג'יי וכל מה שכלול (דמיינו אירוע חתונה)
אנחנו עולים ישנים, בגלל הקושי בשפה ההורים שלי מנקים ולא מרוויחים הרבה.
אני תלמידה מצטיינת שמרחיבה 3 מקצועות + עושה פרויקט בטכניון, חשוב לי לציין שאני לא גאונה וזה לא בא בקלות, אני יושבת כל היום וחורשת בלי שום עזרה ומורים פרטיים כי אין כסף. לכן גם השנה לא היה לי זמן לעבוד בכלל, הייתי חוזרת מהלימודים רק בערב וממשיכה ללמוד. בנוסף לכך יש לי בעיה רפואית שבגללה הייתי צריכה לנוח השנה.

הנשף אצלנו זה אירוע שהתלמידים (בעיקר התלמידות) מחכות לו עוד מתחילת התיכון, בחרו שמלה כמה חודשים לפני ותכננו הכל. הוציאו המון כסף
בניגוד אליהן, אני רק פחדתי מהיום הזה. ידעתי שאנחנו עניים ואין לנו כסף ופחדתי מהיום שיגיע שכולם ילכו ויהנו ואני אשאר לבד.

שתבינו את ההוצאות המטורפות:
האירוע עצמו (כרטיס כניסה לנשף)- 300 שח
שמלה + נעליים- 500-2000 שח
איפור - 200-300 שח
שיער (הרוב עושות לבד)- 250-450 שח
לימוזינה- 1500 (הרבה זוגות נוסעים יחד להוזיל את העלויות)
אתמול נראה לי הייתה התוכנית חיסכון עם מנחם הורוביץ שהראו בנות שמתארגנות לנשף.
דבר אחד מאוד ציער אותי וגרם לי להכנס לדכאון עוד יותר ממה שהייתי בו הוא שמנחם שאל אמא אחת אם היא לא חושבת שזה מוגזם מדי ההוצאות וכו, והיא ענתה לו שזה לא קשור לכסף, ואחרי 12 שנות לימוד מגיע לבני נוער ערב הכי מושקע ומפואר שיש. ושהוא שאל אותה אם זה נראה לה הגיוני שהיא קונה שמלה ב1500 שח היא אמרה שלילדה שלה מגיעה להיות נסיכה.

אז מה איתי?אני פחות טובה? אני לא נסיכה כי אין לי שמלה מזהב? אני קרעתי את התחת 12 שנה ולי לא מגיע להינות גם? זה שההורים שלי (שעושים הכל בשבילי ואני לא מבקשת מהם כלום) לא יכולים לממן לי שמלה ב500 שח זה אומר שאני פחות השקעתי?
אני גם רציתי ללכת לנשף וציער אותי שהכניסה כזאת יקרה ושזה באולם והכל ושצריך לקנות לזה נעליים ועקבים, ראיתי בית ספר שכולם יוצאים למדורה עם כפכפים, בלי לימוזינות ובגדים יקרים, הכי טבעי וכיף שיש וגם אני רציתי ככה אך לצערי זה התלמידים העשירים והמקובלים של השכבה החליטו שהם רוצים אירוע מפואר ולכן אני לא אוכל להנות מהערב הזה... וזה אירוע של התלמידים ולא של ההנהלה לכן אין למורים מה לעשות עם זה וגם הם לא מסכימים עם הבזבוז כסף הזה.

לא ביקשתי מההורים שלי אפילו ללכת לנשף ולא הזכרתי את זה מהסיבה הפשוטה.
אני יודעת שהם לא יוכלו לממן לי את הכרטיס וזה סתם יגרום להם להרגיש שהם מאכזבים אותי בתור הורים (למרות שהם ממש לא ואני מתה עליהם), הם ירגישו לא נעים שאני יושבת בבית בזמן שכל השכבה נהנים לכן הם בכלל לא יודעים שיש נשף.. זרקתי את ההזמנה כדי שהם לא יראו.

איך להתעודד? האם תחושת ההשפלה הזאת שאני מרגישה שאני פחות טובה תעבור? האם אכנס לדיכאון שלא אוכל לצאת ממנו כי לא סיימתי את התיכון כמו שצריך ואזכור זאת לעד?