היי..
בעוד שלושה חודשים אני טסה לפולין, במסגרת המשלחת לפולין של התיכון.
זה משהו שחיכיתי כל כך הרבה זמן, מגיל מאוד צעיר היה לי ברור שאת המסע לפולין אני הולכת לעשות.
יש לי שתי סבתות שהן ניצולות, ושתיהן נפטרו אחת לפני כמעט שנתיים ואחת לפני חמש שנים.
שמעתי כל כך הרבה סיפורים משתיהן. הן העבירו אליי את הסיפורים שלהן במטרה שאני העביר אותם הלאה.
והנה הגיע כיתה י"א, פתאום השאלה של המסע לפולין צצה בכל שיעור חינוך עם המחנכת.
כמו שאמרתי מקודם, הרצון לטוס לשם, תמיד היה גדול אצלי. אני מסוקרנת לדעת עוד, רוצה לראות בעיניי את מה שקרה שם. גם אם זה קשה, אני יודעת שאני אתמודד עם הכל. יותר גרוע ממה שכבר קרה לא יקרה.
אז חתמתי על כל הטפסים, והכרטיס שולם, ונשאר לי רק לחכות. אנחנו כבר במפגשים האחרונים שלנו לקראת הטיסה, ונשאר לי לצאת רק לסמינר של לפני הטיסה, שיתקיים באוגוסט.
כולם כבר מוכנים, ומתרגשים..
התחלתי בזמן האחרון לעסוק בנושא יותר מידי במהלך היום יום שלי.
פתאום שלושה חודשים לפני הטיסה אני מתחילה לפחד. הפחד של מה שאני ייראה שם, ואיך אני אסתדר שם. הפחד של להישאר לבד, לקבל סוג של טראומה. הפחד שאולי אני לא אדע איך לקבל את זה.
אני מטבעי בן אדם מאוד רגיש, לוקחת דברים ללב. אבל אני עובדת על זה, ובתקופה האחרונה אני מגלה יותר חסינות בדבר.
הטיסה עצמה לא מפחידה אותי, כבר טסתי לא מעט פעמים בחיים שלי, ואת האמת זה הדבר שהכי כיף עבורי.
פתאום זה שבוע, רחוק מהבית, רחוק מהאנשים שיכולים לחזק אותי.
מה עושים במצב כזה? איך למנוע מהפחד להשתלט על המסע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025