מתוסכל מהחיים האלה, אבוד ולא יודע איך להתקדם מכאן

עד לפני כמה שנים הייתי מאוד מאושר, עם תקווה לעתיד ורוד ורעב לטרוף את העולם. לא מזמן חזרתי להתגורר עם אמי לתקופה כיוון שהכנסות העסק ירדו. הקמתי עסק עם שני שותפים לפני מספר שנים ועבדנו בעיקר בחול. הלך לא רע אך בשנה האחרונה עקב מקרה אישי לא יכלתי לעסוק יותר מדי בעסק והיחסים עם השותפים הגיעו למשבר. כרגע אנחנו בתהליך להגיע להסדר לגבי עתיד העסק ולי אישית אין כבר כוחות להתמודד עם השותפים שהיו חברים בעבר ולהישאר בעסק. אני אדם חברותי , לפחות כזה הייתי והיו לי המון חברים בעבר והטלפון לא הפסיק לצלצל, רובם היום מאוד עסוקים (עבודה ילדים וכו) ופתאום אני מוצא את עצמי עם חצי רגל מחוץ לעסק, מחפש את עצמי בגיל 33 ולא יודע מה לעשות מכאן. לא למדתי תואר כי הייתי עצמאי כל השנים האלה. אני פשוט נזכר לפני כמה שנים כמה הייתי אדם שמח , בעל שאיפות לחיים, מאושר ואף הגשמתי חלומות, והנה אני היום בלי חלום ובלי שאיפות ובלי כיוון ורק חושב איך אני מסתדר בעולם הזה. קשה לי לחשוב על עצמי קם כל בוקר לעבודה ל 10 שעות במקום שאני יסבול בו במיוחד לאחר שנים שהייתי עצמאי לא קל לחזור לשגרת עבודה כשכיר למרות שאני יודע שאין לי ברירה אני פשוט לא יודע איך לעשות את זה ולא רוצה לקום כל בוקר בסבל עם חיוך מזוייף על הפנים. גם בכיוון הזוגיות היו לי לא מעט מערכות יחסים קצרות וגם ארוכות של שנים.. עד לפני שנתיים. אני בן אדם נחמד ואני חושב שאני איש שיחה די מעניין וגם נראה לא רע אבל מאז הקשר האחרון הכרתי מספר בחורות ופשוט אין לי מוטיבציה לקדם את זה ,אני נמנע כי אני לא רוצה שהן ישפטו אותי על כל מיני דברים בחיי בתקופה הזאת (כלכלית, מעשית ). בכלל לאחרונה אני ממש מסתגר ונמנע מלדבר אפילו עם חברים, אני מרגיש לאט לאט שאני נשאר לבד מכל הבחינות, פשוט לבד. אני גם מרגיש שאני די נחות בצורה מסויימת כי עכשיו אני חוזר לנקודת אפס וצריך למצוא את עצמי מחדש ולהתמודד עם דברים שלא התמודדתי בעבר בעוד חברים שבגילי די במקום אחר ממני. אני לא מצטער על מה שהיה כי הגשמתי חלומות בעשור האחרון וחייתי די טוב אבל עכשיו אני מאוד מוטרד מהעתיד ולא מבין למה אין לי מוטיבציה לשום דבר, פשוט כלום , אפילו תחביבים ודברים שפעם אהבתי לעשות אני כבר לא עושה, בקושי יוצא מהבית , בשביל לשבת על בירה בפאב עם חבר או חברה יצטרכו לשכנע אותי חזק. אני לא יודע למה זה ככה אבל זה פשוט החמיר דרסטית בשנה האחרונה. זה פשוט לקום כל יום לחור שחור.
אני די אובד עצות במצב הזה לגבי כל פרספקטיבה בחיי כרגע. אשמח לקבל דעות ועצות ולדעת אם יש כאן אנשים שהיו או נמצאים כרגע במצב דומה. מה לעשות מכאן??