בשביל מה לי להמשיך לקום בבוקר?

שלום אסקפיפול,
התלבטתי אם לכתוב ולשתף כי אני יודע שלא כאן הפיתרון .
ועדיין ,אני מרגיש מרוקן ,מיואש ואני חייב לפרוק .


אני רווק בן 42.
מעולם לא הייתה לי חברה.
לא בא לי להיכנס לזה ,אבל בשורה התחתונה זה המצב.
ניסיתי טיפולים לאורך השנים.
אבל שום דבר לא עזר.
אני פשוט לא אוהב את עצמי מאז שאני זוכר את עצמי. וזהו.

אמא שלי נפטרה לפני עשר שנים,כך שאין לי גם ממש משפחה.
כך שאני די לבד.

כל חיי ,מאז שאני הייתי עוד תלמיד,
היה לי חלום בקטע המקצועי ובשנים האחרונות סוף סוף הצלחתי להגשים אותו.
יש כאלה שמאוד התחברו לכישרון שלי, וגם שילמו לי על כך .

לצערי,ככל שהתבגרתי,הבנתי שמעבודה קשה אני לא אצליח להתקיים,
למרות שהרווחתי יפה.
אז פניתי לכל מיני סוגים של השקעות בשוק ההון,ולצערי לפני חודש,אחרי 8 שנים
חיסלתי לגמרי את התיק ,לאחר שהצטברו לי הפסדי עתק :(


ההפסד המצטבר לאורך 8 שנים הוא עצום מבחינתי, ואני פשוט מיואש.
הפסדתי 500,000 שקל.
פשוט בלתי נתפש .

אלה היו ימים ללא שינה,שנים של עצבנות,שנים של מתח וחרדה.
אבל זהו....החלטתי לעשות לזה סוף.
פשוט מכרתי הכל וזהו.

חשוב לי להבהיר,..
אני לא מהמר.
יש לי את הגבולות שלי, ועשיתי הכל במודע.
פשוט אלה היו כל מיני השקעות מסוכנות על חברות עם סיכון.
לא מדובר באופציות או חס וחלילה כל מיני דברים שיכולים למחוק ביום 100,000 שקל.
פשוט,זה הצטברות של 8 שנים..לאט לאט לאט לאט....עד שכבר לא יכולתי לעמוד בעומס הנפשי הכרוך בזה ונפטרתי מהכל לפני חודש.
לא היה סיכוי למניות האלה לחזור לשער שקניתי,ואפילו לא קרוב לזה.

אני יודע שאני לא הראשון ולא האחרון שנופל בעסקים,
אני יודע שיש כאלה שמסתבכים בטירוף,
יש כאלה עם משפחות שבגלל דברים כאלה המשפחה מתפרקת וכו וכו...
אז זה לא מנחם אותי .

אני אכן נפלתי ,אבל לעומתם, אני לא חייב לאף אחד כלום,
אין לי חובות לבנקים או חס וחלילה למקומות אפלים.
אבל זה פשוט כסף שעבדתי עליו קשה...ופשוט זרקתי אותו לפח :(

אין לכם מושג כמה אני מיואש .

מסתבר ,שנשארתי בגיל 42,רווק עם 300,000 שקל בלבד הון אישי שלי .
אין לי דירה משלי
אין לי משפחה
אין לי חברה
אין לי ילדים
אין לי בעצם כלום.

החלום שלי היה להצליח במקצוע שלי,ואת זה למנף להשקעות ולעשות כסף.
לצערי,נפלתי :(

אין לי כח יותר לקום לעבודה,
אין לי כח יותר לאכול
אין לי פשוט עצבים לכלום.

מה העתיד שלי?

אני מכריח את עצמי לקום לעבודה כי שם לפחות אני מרוויח את ה 20,000 שקל נטו שלי.
אני כשרוני ולכן ויש לי עבודה אפילו לכמה שנים (אני מקווה)
אבל עם שכד,חשבונות וכו.....לאן אני אוכל להגיע כבר אחרי שמחקתי שנים
מהחיים שלי ?


אני מרגיש כזה אפס.
כזה מיותר
על זוגיות אני בכלל לא חושב כי אפילו אני לא הייתי רוצה לצאת עם אפס כמוני.


תבינו שאחרי שנים שניסיתי להתקבל למקצוע שלי,סוף סוף פרצתי בענק ....
היה לי הכל ,עתיד יחסית מבטיח....ופשוט זרקתי הכל לפח!
עבודה של שנים,פשוט לפח ! אלוהים.

המחשבה שעם ה 500,000 שקל שהפסדתי ועוד ה 300,000 שקל שיש לי....יכולתי כבר מחר ללכת לקחת משכנתא וסוף סוף לחיות ולהתחיל לחיות כמו בן אדם,ולא סטודנט
בן 24,ְפשוט מרסקת אותי לגמריי
.
אני כזה לוזר!


אז איך אני מתקדם מפה?
אני לא רואה שום עתיד ושום סיבה לחיות יותר

מה יהיה איתי בגיל 50?
מה יהיה איתי בגיל 60?
דירה אפילו אני לא יכול לקנות .
ואל תתנו לי את הדוגמה של זוגות צעירים שלא יכולים.
בגיל 42 כל רווק שמצליח בעבודה ואין לו שום מחויבויות ,כבר אמור להיות מסודר :(

גזרתי על עצמי חיים של רווק,עני ופתאטי.
ולי קשה להשלים עם זה.

אנשים לא מבינים איך אני רווק שמרוויח כזה טוב,ונמצא לאורך השנים,
איפה שאני נמצא,
מה שמגביר לי עוד יותר את הלחץ .
כשהייתי בהשקעות,כל בוקר תמיד הייתה לי תקווה שהנה אוטוטו זה ייקרה.
ולפעמים היו ימים טובים ולפעמים פחות....אבל תמיד הייתה לי תקווה אי שם.

היום,הכל כבה אצלי.
לעשות כסף מהעבודה שלי,אני כבר לא אוכל לעשות.
ו..שוב....אני לא בן 27 או 34.
אני פאקינג 42 :(.......

מה אני עושה ?

פשוט בא לי להיעלם וזהו