הייתי בת 15 עם בחור בן 21 כל כך כועסת!

היי לכולם!
אני בת 23 נשואה באושר+1
בגיל 15 יצא לי להכיר את אח של חברה שלי הוא היה בן 21 נדלקתי עליו בעיקר כי היה שונה מכל מה שהכרתי (מנומס,שומר חוק) בחור טוב! בתחילה שמרנו על קשר טלפוני ולאחר מכן זה נגרר למעבר..הרבה מעבר..העניין הוא כזה הוא באמת בחור טוב ואכפתי והיו מספר פעמים שהוא ניסה להניע אותי מהקשר הזה אבל הייתי ילדה בת 15 עם לבבות בעיניים מה כבר הבנתי..העניין הזה נגרר שנתיים עם הפסקות וכל הזמן הזה חשבתי שאני מבינה הכול ויכול להיות שנהיה ביחד כי אני בוגרת או לפחות חשבתי כך..הוא לא השלה אותי אבל בוא נאמר שחוץ מהפעמים שניסה להפסיק את הקשר הוא נהנה מכל זה וכמובן שהכול בסתר אף אחד לא ידע על זה..אני מרגישה שזה כל כך פגע בי אני בחורה מושכת ורק שיצאתי לעבוד וראיתי כמה יש שמתעניינים בי ומקשיבים לי רוצים לצאת איתי הבנתי כמה הביטחון העצמי שלי היה בריצפה כי הוא היה החכם הבוגר אחרי צבא עם רשיון ואני ילדה בכיתה ט שלא מבינה שום דבר מהחיים שלה..בעקבות הקשר הזה עשיתי כמה וכמה החלטות שגויות יצאתי עם גברים מבוגרים ממני ולא נדלקה לי שום מנורת אזהרה כי לא ידעתי מה זה קשר תקין מבחינתי הדבר היחיד שהכרתי זה קשר לא מחייב ששני הצדדים נהנים ממנו..אני לא מאשימה את הבחור בכל הטעויות שלי ועד עכשיו התייחסתי לזה בגדול כקשר לכל דבר..אבל פתאום כשאני בת 23 עם ילד אני מבינה כמה חריג כל העניין הזה היה!!! הוא באיזה שהוא מקום לקח לי את הילדות שלי..אני לא יהפוך אותו לאיזה מפלצת כי הוא לא! הוא באמת היה בחור טוב אבל אם בגילי ילד בן 16 יתחיל איתי זה ברור לי שזה לא תקין! הוא יצא לעולם הוא הבין כמו זה חריג!! הייתי ילדה בעולם של אסיפות הורים ופתק מההורים הוא אחרי צבא!!איך זה שהוא לא התאמץ יותר לעצור את זה??נהיה לי מין גוש של כעס עליו וזה הורס לי אני מנסה להתעלם מזה באמת שכן ורוב הזמן אני מצליחה קיבלתי גבר אוהב ומפרגן שמפצה על כל זה אבל יש פעמים שאני לבד ואני פשוט בוכה על הילדה הקטנה הזאת..ואני כועסת עליו כל כך רוצה להגיד לו כל מה שאני חושבת שלפחות המצפון שלו לא יהיה נקי,לפני שזה נגמר הוא אמר לי כ"שתגדלי אל תשנאי אותי" ואני כל כך רוצה לבוא ולהגיד לו אם לא רצית שאני ישנא אז למה?? הוא באמת לא איזה נצלן הוא בחור מקסים ולא משנה כמה שאני רוצה להפוך אותו למפלצת בראש שלי אני לא יכולה וזה יותר מכעיס אותי כי אם הוא לא היה מוסרי בהתנהלות שלו עם ההורים חברים וכו אז מילא הייתי אומרת הוא אדם רע וזהו.
אבל דווקא בגלל שזה לא ככה זה יותר מכעיס איך העזת?? לא משנה כמה שיבוא ילד בן 16 ויתחנן וישחק אותה בוגר בחיים לא הייתי מסכימה עם קשר כזה זה סוטה!
לא יודעת מה לעשות עם זה מרגישה שאני מתפוצצת!!! מצד אחד אני לא יצור איתו קשר כי זה פשוט לא שייך לא הייתי רוצה שבעלי יפתח איזה עניין לא פתור עם האקסית שלו לכן גם אני לא אעשה את זה..
מצד שני מרגישה שהכעס הזה אוכל אותי..
ממש אשמח לעצה!!!
מה לעשות?
איך להוציא את זה מהמערכת?
תודה מראש לכל העונים!!
ובבקשה בלי לשפוט/לרדת/להציק
תזכרו שיש אדם מאחורי השאלה הזאת..
אל תכאיבו :-)