הוא התארס ואנחנו המשכנו להיפגש, לא מצליחה להתגבר עליו!

היי חבר'ה. אז כמו בכותרת, אני באתי לספר לכם על הסיפור האהבה שלי, שהוא די הזוי, ורציתי שתייעצו לי מה לעשות.
רציתי להגיד שזו הפעם הראשונה שאני מספרת את כל הסיפור לגמרי, רק בודדים יודעים על הבחור וגם לא את הסיפור המלא. אז הכל מתחיל בגיל 14, אני משוטטת לי בפייסבוק שפתאום שולח לי הודעה בחור בשם אלי (שם בדוי) ללא תמונה וללא שם מידע, מה שגם לי לא היה יותר מדי, אולי רק תמונה אחת לא ברורה.. התחלנו לדבר, הוא עניין אותי בטירוף, היינו מדברים הרבה עד שבסוף עברנו לוואטספ. וגם שם היינו מדברים באינטסביות. אני לא ארחיב יותר מדי על הכל, אבל אני אתאר לכם את המצב - במשך שנתיים, היינו מדברים בלי להפגש, כולל שיחות טלפון, רק הקטע - שהיו תקופות שהבחור היה נעלם לגמרי, וחוזר פתאום כאילו כלום. עוד מוזר, שלא ידעתי על הבחור כלום -פרט לשם ולעיר שבה הוא גר- גם בגיל גיליתי שהוא שיקר לי בשנה לאחר מכן, ופעם הוא פלט בטעות שהוא התארס, והיה סיפור מפגר ארוסתו שלחה לי הודעות שאני אעזוב אותו.. וכמובן הוא התרחק שוב, ורק חזר אחרי כמה חודשים. לבסוף, אחרי בערך שנתיים וחצי של קשר נפגשנו, היה מדהים התנשקנו בלי סוף וככה נפגשנו במשך תקופה של חודשיים כמה פעמים. (הוא היה בא אלי לצפון מהמרכז) ופתאום שוב היה נעלם לשבועיים, ואני בתומי לא הייתי שואלת אף פעם שאלות, פשוט מקבלת אותו שוב ושוב. וזה מה שהוא אהב בי, הייתי נוחה לו. פשוט אני רוצה שתבינו כמה בחור הזוי הוא, שאני באמת לא יודעת עליו עד היום כלום ואין לי מושג אם מה שהוא כן אומר לי אמת. הוא לפעמים ממלמל שיש סיבה למה הוא מנתק קשר, או מחליף מספר כל תקופה אבל הוא לא יכול להגיד. בקיצור, אני כבר עוד מעט בת 18, מאז שנפגשנו פעם אחרונה עברה שנה ומאז גם היה לי חבר, אבל הבעיה היא - לא מצליחה להפסיק לאהוב את הבחור!! הזמן לא עוזר, כלום לא עוזר, מתה לראות אותו ולפעמים הוא מתקשר אלי בלילה ואני כמובן נעמדת דום וישר עונה.. הקשר הזה חולה, בחיים הוא לא יהיה נורמלי, אבל אחרי הכל זאת האהבה הראשונה והיחידה שהייתה לי עד עכשיו, ובאמת אני לא יודעת אם תהיה לי עוד כזאת אהבה ענקית. ולפני שתשאלו, אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי, לפחות אהב. זהו בערך.. ברור שזה קמצוץ מכל מה שעברתי איתו אבל אני חפרתי כבר יותר מדי. אני לא יודעת אם מישהו יקרא עד לפה אבל השאלה הגדולה היא איך לאזור כוחות לא לענות לו יותר, או שמא בעצם לא לוותר על האהבה הזאת?