אחת ששווה לעשות.
אז ככה, הכרתי בחור, אחרי שנים של בדידות. והוא כל מה שאי פעם חיפשתי. מתוק וחכם ונהדר בכל צורה.
נפגשנו ושנינו מיד הרגשנו שזה זה.
למחרת בבוקר, הוא שלח לי הודעה, שהוא לא רוצה קשר רציני מידי, ושאני בחורה לחתונה. (מחמאה מכאיבה).
דיברנו והחלטנו שנהיה יחד עכשיו, וניפרד עם תחילת הלימודים בסוף אוקטובר.
כי לטענתו, הוא לא יוכל לראות אותי והגעגוע יכאב לו מידי.
הסכמתי, אבל אני אובדת עצות. מעולם לא הרגשתי ככה.
ואני יודעת שאני אפגע, אבל הלב שלי אומר (הבודד הזה) שאני אתחרט יותר אם אני לא אתן לזה צ'אנס.
מה אתם אומרים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025