אני מבולבלת מאוד... לא יודעת איך להתמודד עם שברון לב כזה

היי אני נערה בת 14, עולה לכיתה ט'.
בתחילת שנה ילד שיצאתי איתו ועם החברים שלי ואני התחלנו לחבב אחד את השני.
אחרי כמה חודשים כבר אהבנו מאוד אבל הוא לא יכל להגיד לי את זה כי חבר הכי טוב שלו אהב אותי גם באותו הזמן..
אחרי חצי שנה הוא לא הצליח להתאפק ופשוט אמר לי שהוא אוהב אותי, נהיינו זוג, הוא מאוד אהב אותי ואני אותו ולא המון השתנה חוץ מזה שהאהבה שלנו היתה גלויה.
אנחנו באמת אהבנו אחד את השני ולא כמו שאר הזוגות בגיל 14 שלא באמת אוהבים אלא סתם מחפשים חבר/ה.
אחרי חודש וחצי שהיינו ביחד הוא פשוט בא אליי ואמר לי שהוא אוהב אותי מאוד מאוד אבל הוא רוצה שניפרד כי קשה לו עם חברה וזה מאוד קשה לו לעשות את הצעד הזה אבל הוא לא בוגר מספיק בשביל חברה והוא ממש רוצה שנשמור על קשה ונהיה ידידים טובים כי אני מאוד מאוד חשובה לו.
שבוע לאחר הפרידה הוא אמר לי שגם לו קשה כי הוא עדיין אוהב אותי והוא מנסה לעבור את זה.. בהמשך השנה בבית הספר התנהגנו כמו פעם, לפני שהיינו ביחד, שעדיין חיבבנו אחד את השני אבל לא היינו ביחד.
יום אחד (אחרי שנפרדנו) רבנו על איזה משהו והריב ירד לרמות נמוכות מאוד.. אחרי הריב הוא היה בטוח שאני שונאת אותו ואני הייתי בטוחה שהוא שונא אותי ככה שהרגשתי שאני לא מרגישה אליו כלום, עד שיום אחד נפגשנו כמה חברים וקרה לי מקרה מאוד קשה עם חברה שלי שהפיצה עליי שמועה שהוא (האקס) נגע בי ובסוף גם עשינו סקס בזמן שהיינו ביחד. כשסיפרו לי שזה הופץ להמון ילדים אני בכיתי מאוד והיה לי קשה והוא עמד בצד ולא הבין מה קורה עד שסיפרו לו והוא רץ אליי ישר וניחם אותי וחיבק אותי ואפילו אחרי שכולם הלכו הביתה הוא התקשר ודיבר איתי ושאל אם הכל בסדר וכמובן שהוא הלך לאותה ילדה שהפיצה עליי את השמועות ויצא עליה והגן עליי.
הוא אמר לי שגם כשהיינו בריב הייתי עדיין הכי חשובה לו בעולם.
הגיע הקיץ והמשכנו להיפגש כל החברים ובזמן האחרון הוא לא יוצא איתנו כאילו הוא מנסה להתרחק מאיתנו אבל הוא עדיין מדבר איתנו ועם הבנים נפגש איתם אבל לאף אחד אין מושג למה הוא לא בא ליציאות עם הבנות.
יש לי תחושת בטן שזה בגלל שהוא מנסה להתגבר עליי ולנתק קשר עד שהוא ירגיש שהוא לא מרגיש אלי כלום ושהוא יכול לחזור לראות אותי מבלי להתאהב בי שוב.. זה גם מה שחברים שלו וחברות שלי אמרו לי..
אני כבר כמעט שלושה חודשים אחרי פרידה והוא עדיין נמצא בראש שלי ולא רוצה לצאת ממנו, כל לילה אני חולמת חלומות שהוא נמצא בהם, והוא לא מוכן לעזוב לי את הלב.
אני יכולה להתגבר ולהמשיך הלאה אבל כל השנה הזאת מלאת זכרונות שלנו שקשה לי למחוק ומצד שני אני לא רוצה למחוק כי זה לא שהם רעים פשוט הם מזכירים לי תקופה טובה שכבר לא כאן..
אני יודעת שבראשון לספטמבר הוא יראה אותי בבית הספר ואנחנו נחזור לדבר ולצחוק ביחד המון.. אני מפחדת שזה יהיה ככה כי אם זה יחזור להיות כמו פעם אני לא אצליח להתגבר עליו לגמרי. מצד שני אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם כי הרגשתי שמחה וכיף במקום עכשיו שאני מתגעגעת לריגושים האלה ולצחוקים שהיו לנו.
אני לא יודעת אם כדאי לחכות שהזמן יעשה את שלו או להמשיך לנסות להתגבר כי הקיץ הזה הוא גם הזדמנות ממש טובה להתגבר על בן אדם שאת נאלצת בשנת הלימודים לראות אותו כל יום..
בקיצור אני רוצה להתגבר אבל אחרי זה באים הזכרונות שמציפים אותי בגעגועים ואני לא יודעת מה לעשות.
זאת הרגשה נוראית במיוחד לילדה בגיל שלי כבר לסבול שברון לב כבר כמעט שלושה חודשים. אני לא חושבת שאני אוהבת אותו זה פשוט הגעגועים והזיכרונות שגורמים לי לכאב..
בבקשה תתנו לי עצות וטיפים להתמודד עם דבר כזה..
תודה לכל העונים!!!