שקוע בעבר; מודע למצב (הגרוע מאוד) , אבל לא עושה עם זה כלום וזה ממשיך לפגוע בי

בבקשה תקראו הכל, זה חשוב ואני ממש מצטער שזה ארוך!

מה יש לי? אני פשוט לא מצליח להבין את עצמי.

אני לא מצליח להבין איך שנתיים שלמות אני נותן לבן אדם אחד, אחד! לפגוע בי כל כך. שנתיים שלמות שהיא "שולטת" לי בחיים. אני עושה הכל בשבילה, הכל. תמיד עוזר לה תמיד שם בשבילה תמיד דואג לה, תמיד אכפת לי ממנה יותר ממה שאכפת לכל בן אדם אחר בעולם הזה ממנה. ושנתיים שהיא משחקת בי עושה בי מה שהיא רוצה, מה שנוח לה. שנוח לה היא נחמדה שלא נוח לה היא מתנהגת אלי כאילו אני לא קיים ולא שווה כלום. שהיא רוצה קצת צומי ואגו אז היי הנה היא יכולה לשחק בי. ואני? אני ממשיך. ממשיך להיות שם בשבילה לדבר איתה לכתוב לה לדאוג לה לעזור לה ופאקינג ממשיך להיות לי אכפת ממנה יותר מכל בן אדם אחר בעולם הזה.

ואיך הכל התחיל? היינו החברים הכי טובים שיש.. שנינו עברנו הרבה חרא והיא היחידה שבאמת הייתה שם בשבילי, וכנל אני בשבילה. הכל היה הדדיי.. והיא עשתה בשבילי הרבה מאוד דברים שלא האמנתי שאי פעם מישהו יעשה בשבילי.. אני לא יודע איפה הייתי היום בלעדיה. ושוב הכל היה הדדי ואני עשיתי בשבילה לא פחות. עברנו הרבה דברים ביחד. בגלל זה גם כל כך אכפת לי ממנה וזה משהו שמישהו שלא עבר את זה לא יבין לעולם.

אבל... דברים השתנו והיא הכירה אנשים אחרים, פתאום מלא בנים רוצים אותה, כולם אוהבים אותה... פתאום היא הכי יפה בעולם ויש מסביבה כל כך הרבה אנשים. מה שהיא רצתה בערך תמיד.. שיאהבו אותה. והיא שכחה ממי שהיה איתה שם תמיד גם שהיא רבה עם החברות ועם המשפחה ושלא היה אף אחד אחר.
ואז הכל התחיל. היא עשתה כל מה שהיא הבטיחה שבחיים לא תעשה לאף אחד.
ואני כל כך נסיתי להחזיר הכל לאחור (בנינו, לא להרחיק אותה מהאנשים החדשים, שמחתי בשבילה) כי כל כף האמנתי בה שהיא לא כזאת ושהיא בן אדם טוב והאמנתי שזה רק זמני ושהיא תחזור לעצמה..
והנה זה נמשך עד היום, כמעט שנתיים - והיום היא מתנהגת אליי הכי חרא מתמיד.
אבל מה אכפת לה? הרי אני נשאר..... אני תמיד שם לא משנה מה יקרה.

והזהירו אותי, ואני התעלמתי אמרתי שאני אראה שהגיע הזמן להפסיק אני אפסיק. ושנתיים אחרי שזה התחיל אני רק עמוק יותר בבור.
אולי מודע למצב אבל לא באמת משנה אותו. אני פשוט לא מצליח נפשית לעשות את זה. זה כמו הרגל..

אני באמת חייב את עזרתכם אני אובד עצות..