יום האהבה וכרגיל אני לבד. אף אחת לא תרצה אותי אי פעם, גורלי נחרץ

שוב יום האהבה,
כולם שמחים, מאושרים, מאוהבים.
כל הערסים שצחקו עלי בצבא, בבית ספר ובכללי יש להם חברה.

לי אין כלום

נמאס לי. נמאס לי כל שנה להרגיש את זה שאני נחות מכולם. שאין לי חברה. שאין לי לאן לצאת ביום האהבה, שאני משחק במחשב והולך לישון (לפעמים אני בוכה עד שאני נרדם). לאחרונה גם התחלתי לפגוע בעצמי עקב ההתעללות שעברתי בצה״ל, מזל שהוציאו אותי משם.

עכשיו בכלל אף אחת לא תרצה אותי כי אני לכאורה ״משתמט״. למרות שרציתי להתגייס, למדתי 4 שנים בנס, רציתי להתקבל לממר״ם ואין, לא קיבלו אותי, פשוט אמרו לי לא.

ומה כן נתנו לי? חימוש. עם כל הקופים והערסים שהתעללו בי כמו שלא מתעללים באף אחד.


אבל זה לא העקרון. העקרון הוא שעכשיו בכלל אין לי סיכוי. הוציאו אותי על נפשי בגלל שניסיתי להתאבד. עכשיו יש לי כתם שחור. כל אחת רוצה חבר לוחם, או לפחות אחד ששירת ביחידה מובחרת. איפה אני שירתתי? כמה חודשים בחימוש ונזרקתי?

מי תרצה מישהו כזה? וזה בנוסף לעובדה שאני 1.68 בקושי, רזה מכוער עם כרס, שעיר בקיצור אני מכוער. התחלתי גם להקריח לאחרונה (כן, בגיל 19) ויש לי מפרצים. כנראה עוד שנה אהיה קירח לגמרי, אבא שלי קירח. וכמה שלא ניסיתי להשתנות, לא הצלחתי. נשארתי עלוב ונחות, נער ביבים כפי שהייתי אומר בעבר.

כתבתי שיר בעקבות הנושא. על הבדידות והכאב שאני עובר. מקווה שתאהבו את הדרך שבה אני מבטא את עצמי:


Yamalak - בדידות

קם בבוקר לאותה המציאות,
מציאות שבה בא לי למות,
מציאות שבה אני נחות, סמרטוט, בוכה מכל שטות
באתי לעולם הזה בטעות

רוצה אהבה ולא מצליח,
הערסים קוראים לי ״שמאלני מסריח״
רוצה להסתגר מאחורי סורג ובריח
מרוב סטרס התחלתי להקריח

פוגע בעצמי בגלל שאין לי עתיד
טו באב אני לבד כמו תמיד
בכי כל לילה לתוך הכרית,
רוצה לסיים ולחתוך את הוריד

רוצה לחבק את מי שאני אוהב,
רוצה למלא לה מקום בלב
רוצה את מי שאני אוהב לנשק
למענך אשים אצבע במהדק
רוצה לתת לה דובי ופרח
רוצה להגיד בדיחה כדי לשבור את הקרח

אך אותי אף אחת לא רוצה,
הולכת עם ערס שצועק ״אפשר מציצה״
תספורת תרנגול על ראשו, סיגריה בפה
תעני בת אנוש, בשבילך זה יפה?

התנהגות של בבון, זה מה שמושך
ממני את בורחת כאילו אני נושך
אף אחת לא רוצה בחור מתחשב ורגיש
רק ערסים שמעשנים בגינה חשיש

כנראה זה מה שאתן תעדיפו,
ואת הגברים האיכותיים תעיפו.


הולך לישון, מקווה לא להתעורר.