אני רוצה שהאקס כבר יצא לי מהראש!

עד לפני כמעט חצי שנה הכרתי משהו בנאדם מדהים! אחרי כמה פגישות נהינו ביחד..הרגשתי אליו משהו שלא הרגשתי לאפחד אחר שהיה לי הוא שינה אותי ממש כל מי שהכיר אותי לפני ידע שאני ילדה סטוציונרית בליינית כל סופ"ש יוצאת למועדונים ולא בקטע של מחוייבות..אבל אחרי שהכרתי אותו הוא שינה אותי כבר לא עניין אותי שום גבר חוץ ממנו לא רציתי לצאת לשום מועדון אפילו לא לסתם פאב הרגשתי בפעם הראשונה מה זה אהבה...אבל הקשר הזה לא היה ארוך כמו שחשבתי שהוא יהיה וכמו שכולם חשבו אחרי חודשיים הוא נפרד ממני..בגלל ריב מטופש שיכולתי למנוע את הפרידה הזאת..הוא היה שלם עם הפרידה הזאת..התחננתי אליו חודש שלם שיחזור אלי(שזה דבר שבכלל לא חשבתי שאני יעשה אי פעם)השפלתי את עצמי בשביל גבר שזה דבר לא אופייני לי...הוא היה מסנן אותי וזה שבר אותי לא הפסקתי לבכות כל יום (זה לא פעם ראשונה ששברו לי את הלב זה נכון אבל עם גברים אחרים אחרי שבוע כבר המשכתי הלאה וזה לא הפריע לי אבל איתו באמת לקחתי את זה קשה..)
אז אחרי חודש שהתחננתי ומה לא נשבר לי...עברו שבועיים קצת נרגעתי ואז התחלתי לרשום לו הודעה ארוכה שבה אני אני פותחת לו את הלב ואומרת לו שוואלה עכשיו אני מרגישה שהוא לא אהב אותי בכלל..שבגלל ריב קטן שאמור להיות חלק ממערכת יחסים שפשוט ממשיכים הלאה הוא העדיף לסיים את זה..שלחתי לו את ההודעה הוא לא ענה וגם לא ציפיתי שהוא יענה..ככה חודשיים שלמים של ניתוק קשר לאט לאט חזרתי לעצמי חזרתי לצאת עם כל האנשים שנתקתי איתם קשר בגללו נהנתי הכרתי עוד בנים וברור שעדיין הוא לא יצא לי מהראש אבל הדחקתי את זה ולא התייחסתי..הרגשתי שכבר כמעט וכבר שכחתי אותו..עד שערב אחד יצאתי עם חברות למועדון רקדנו הכל טוב ויפה ואז שסיבבתי את הראש כל הגוף שלי קפא פעם ראשונה שראיתי אותו מאז שנפרדנו הוא ישב על הבר עם חברים שלו ואז הרגשתי איך כל הגוף שלי התחיל לרעוד ממש הרגליים רעדו בקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים..סיבבתי את הפנים ואיך שהוא קלטתי שהוא ראה אותי והוא ישר הלך והתחבא בין החברים שלו..ואז חברות שלי משכו אותי לשירותים הרגשתי פתאום איך הכל חוזר בבום אחד...אני וחברות שלי יצאנו מהשירותים בחזרה לרחבה והוא עמד איזה 2 מטרים ממני ואז ראיתי את ידיד שלי וכמו סתומה משכתי את ידיד שלי אלי וחיבקתי אותו רק בשביל לנסות לגרום לו לקנא...ואז אחרי שידיד שלי הלך סתם נשענתי על גדר שיש במועדון עם חברה שלי ושאלתי אותה אם כדי ללכת להגיד לו שלום..ואיך שרק חשבתי על זה פתאום הוא ניגש אלי ותפס אותי ביד וכמו טיפשה שיחקתי אותה ראש קטן אמרתי לו מה קורה ונתתי לו חיבוק קטן אבל הוא תפס אותי חזק ומחיבוק קטן זה הפך להיות חיבוק גדול וחזק חיבוק שרציתי כל כך הרבה זמן...יצאנו מחוץ למועדון ודברנו פשוט פנים מול פנים והוא אמר שמעדיף שנסיים את זה ככה לפחות והוא אמר שהוא ראה את כל ההודעות ששלחתי וגם את ההודעה הארוכה אבל הוא אמר שהוא העדיף לא לענות כי הוא לקח את הפרידה קשה...שיחקתי את עצמי כאילו שגם אני שלמה עם הפרידה ובתכלס על מי אני עובדת כל מה שרציתי באותו רגע זה רק אותו...ואז שכל אחד חזר לחברים שלו נפרדנו בחיבוק ידידותי וכל אחד פנה לדרכו..סבבה סידרנו את הדברים בינינו אבל עד שסוף סוף ירד לי ממנו איך שראיתי אותו הכל עלה ואפילו גרוע יותר מאז אותה פעם אחרונה שראיתי אותו עברו חודשיים לא דיברנו עד היום ולא כלום ואני עדיין מתגעגעת ועדיין אוהבת ולא מפסיקה לחשוב עליו אם זה כשאני ישנה או אוכלת או סתם עם חברים ואפילו אם אני מכירה משהו אני מנסה לדמיין שזה הוא פשוט קשה לי...אני המשכתי הלאה כי אין ברירה אבל עדיין אני אוהבת אותו ולא מצליחה להתאהב באפחד..לא משנה מי..איך אני שוכחת אני לא מסוגלת כבר אני רושמת את זה ובוכה אני רוצה שכבר יצא לי מהראש!!


סורי על החפירהאשמח אם תתנו עצות..:-[