למצוא את עצמי למרות המטען הזה שאני סוחבת!

חושבת על ככ הרבה דברים בו זמנית
-רוצה ככ הרבה דברים.. ומתוכם רק מתחבטת עם עצמי מה נכון ומה לא.
אמנם בת 22. קל להגיד שהחיים עוד לפנייך, אף פעם לא מאוחר מידי, כולם מחפשים את עצמם וכל אחד מגיע מתישהו לשלב הזה בחיים שלו.
באמת שרוצה ושואפת להגיע גבוה עם עצמי. אבל זה נטו כי זה מה שהחברה דורשת ממני ודוחקת בי להחליט ולעשות כבר משהו.
אז לא כל אחד מוצא, לא כל אחד יודע מה הוא אוהב ואיזה תחביבים יש לו.
אבל רובם כן. וכשאני נמצאת במקום הזה שבאמת, באמת מה אני לא יודעת מה בא לי, מה אני רוצה לעשות בעתיד. ואיפה אני רואה את עצמי עוד עשר שנים או אפילו עוד חמש שנים.
אני לא יודעת. אני ככ מוטרדת מההווה ופשוט לא מצליחה לקחת את עצמי ולהתמודד עם זה כמו שרק אני יודעת . צריכה ככ הרבה תמיכה ופשוט מתוסכלת בלדעת שהתמיכה הזאת מכל האנשים שאני אוהבת לא שווה כלום כי התמיכה הזאת נמצאת רק אצלי. הדוגמאות האלה לחיים של מישהו אחר לא בהכרח נכונות עבורו, אז מי אמר שזה מה שנכון עבורי??
ולא משנה כמה אני הכי ארצה שיהיה טוב ויהיה בסדר, הדבר היחיד שאני יכולה לשאוף אליו זה לראות איפה אני עוד חודש .. כי בטוח שעוד חודש דברים יסתדרו .
אבל אם אני לא אעשה משהו חוץ מלדבר מי החליט שהם באמת יהיו טובים יותר .
אז יש את ההחלטה של לעצור את החיים, לקחת אוויר, לנקות את הראש ולחשוב מה אני באמת רוצה היא החלטה חשובה עבורי .. אבל אף פעם לא באמת תוכל להתממש . רק אני אוכל להחליט מה אני רוצה וזאת לא ההחלטה זה פשוט הצעד והדבר שאעשה כשארגיש שזה נכון . אבל פה שוב הבעיה .. כי כשאני משחררת אני עושה את הדברים שאני הכי שלמה איתם בעולם.
אני מיואשת, המחשבות שוב פעם משתלטות עלי והידיעה של מה אעשה עם החיים שלי ? אני חוזרת להיות חסרת מילים.. אבודה בתוך מיליון מחשבות ורצונות .. אבל יודעת שהדבר האמיתי הוא הצורך בלמצוא את עצמי.. זה מחזיר אותי לנקודה של איך עושים את זה? איך פשוט מתנתקים מהכל ? ואז שוב חושבת על זה שאני שוב פעם בורחת ותכף אחזור למציאות כי "הפסק זמן" הזה לא יפתור לי שום בעיה .. אני אצטרך בסוף להתמודד עם זה, אז למה לדחות את זה ?
אני לא יודעת למה אני אני בורחת כי אין לי לאן, אני רודפת אחרי משהו שלא יהיה קיים. והקושי כאן הוא ללמוד להעריך את מה שיש לי ואת מה שהשגתי בלי לשפוט את עצמי אף פעם!!
כן זה כנראה הפחד של השפיטה העצמית של כל צעד שגוי שאני עושה בחיים. רק שאני לא מוכנה לקבל את זה שהצעד הזה כבר בוצע.. הוא זה שיוביל אותי לצעד הבא שלי והחזרה אחורה תלויה מהצעד "השגוי" שנעשה.
אז לסיכום פשוט לקחת נשימה עמוקה ולהבין שאף פעם זה לא סוף העולם. וכמו השיר הזה "תעשי רק מה שאת אוהבת, תעשי רק מה שאת חושבת .. שיהיה לך טוב"
רוצה פשוט להאמין שזה הפיתרון ..