סבתא פרימיטיבית וחולת נפש! היא אישה קשה ורעה, היא פרנואידית

היי אקספיפול, יש לי בעיה!

אני גרה עם סבתא פרימיטיבית וחולת נפש כבר 5 שנים, ואני לא מסוגלת לסבול אותה יותר!

לפני שתאמרו לי, ״היא סבתא שלך, את צריכה לכבד אותה! היא הבן אדם היחיד שיש לך!״ כמו המשפחה, החברות והמורות, תקשיבו למה שיש לי להגיד.

היא אישה קשה ורעה, היא פרנואידית, היא מתערבת בכל דבר, היא מתחקרת כל דבר שזז, היא פרימיטיבית, היא בלתי נסבלת, היא לא יודעת לחנך, היא חולת נפש!!!

אז נכון, היא קונה לי ומבשלת לי... אני מאוד מעריכה אותה על זה וגם אני לא מבקשת יותר מזה, אני מבינה שהיא סבתא וזה כל מה שיש באפשרותה לעשות למעני, אני מאוד מאוד מודה לה על זה, אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות הבלתי נסבלת שלה!

כשאני ניגשת למקרר היא מציצה מהחדר ושואלת ״מה את מחפשת?״, כשאני מחפשת משהו בארונות היא תבוא בשקט ותראה מה אני לוקחת, כשאני אדבר בפלאפון היא תתחקר עם מי אני מדברת, כשאני אצא מהבית היא תבקש מספר של החברה שאני איתה ושעת חזרה ואם אחזור דקה מאוחר יותר אני אקבל אין ספרות צעקות..

אני באמת מנסה להתאפק אבל לא מצליחה! אני ילדה לא בריאה, ובנוסף לזה יש לי גידול במוח שגורם לי להתעצבן במהירות ובכל זאת אני מנסה להיות מאוד מאופקת אליה! אבל היא פשוט מרתיחה אותי אני לא מסוגלת אפילו להסתכל עלייה!!!

היום אמרתי לה שמשעמם לי, בשעה שש בערב, והיא אמרה ״אז תתקשרי לחברות שלך ותצאי איתן עכשיו ולא בשעה עשר וחצי בלילה!״ בואו נעזוב את זה שבארבע חודשים האחרונים אני בקושי יוצאת מהבית כי אני צריכה לחזור הכי מוקדם מכולם וזה נותן לי הרגשה של פיספס ובנוסף לזה אני צריכה לחזור לבד, מי יוצא בשעה שש בערב בחופש?! למה לעצבן?! למה לעשות דווקא?! היא הרי יודעת שאף אחד לא יוצא בשעות כאלה, אז עם מי אני אצא? עם עצמי!?

אני לא מסוגלת לחיות בצורה כזו פרימיטיבית, שאסור לצאת בעשר בערב ואסור לחזור בשעה יותר מאוחרת משתיים עשרה!

אני רוצה לצאת ולחזור באותם שעות של כולם, אני רוצה מישהי שבאמת תדאג ותאהב אותי ושלא סתם תחפש לחפור ולריב, מצידי ללכת לפנימיה! אני לא רוצה לחיות איתה באותו בית! היא פשוט משגעת אותי, היא עוקצת בכוונה ומתגרה כדי שאריב איתה ואז אני אצא האשמה כי ״אף פעם לא ראיתי שככה צועקים על סבתא, אפילו על כלב לא צועקים ככה!״ וכי אני יוצאת לא מכבדת, וגם לי יש רגשות אשם אחרי זה שאני צועקת ורבה על האישה שמגדלת אותי, אבל זה לא בשליטתי!!!!

אני פשוט שונאת ואוהבת אותה בו זמנית אבל היא פשוט מחרפנת אותי ומוציאה אותי משפיות!!!! אני מתה לצאת מהבית הזה!

אני לא יכולה לחיות עם מישהי מתחילת המאה הקודמת (בת 70) כשאני בת 14, זה לוקח ממני את כל הילדות שלי, היא לא מבינה אותי ולא רואה את הדברים כפי שאני רואה, היא נורא דעתנית וקשה ופרימיטיבית, וזה קשה לי, אני בוכה על זה כל יום! אני רוצה לחיות חיים מודרניים, עם מישהי שאפשר להתייעץ איתה על הכל ולספר לה הכל, מישהי שתראה את הדברים מהזווית שלי ותתחשב בי ולא רק בעצמה..

פנימיה זו לא אפשרות כי היא לא מסכימה, אמא ואבא אין לי אז זו גם לא אפשרות. בבקשה, תעזרו לי..