אשתי ואני נשואים כבר 7 שנים ומאז שאני זוכר את הוריה, תמיד היה להם מה להגיד ולהעיר. הוריה ואני, באנו מעולמות שונים. אני חילוני עם זיקה למסורת והם דתיים. למרות הפער אני משתדל כל הזמן לכבד אותם בביתם ובשבתות כשאנחנו אצלהם אני מקפיד להוציא כל פעילות של חילול שבת אל מחוץ לבית לרבות עישון ו"העברת הזמן והשעמום" בסלולרי. אבל תמיד איכשהוא הם בוחרים לזרוק הערות לא במקום ולחשוב שמותר להם להגיד מה שהם רוצים וגם בסוף אם זה "מסתדר" אז הם הולכים על המסלול של להפגע ולצאת מסכנים, וכמה שהם תמיד בסדר ואני כרגיל לא צודק. האבסורד זה שהם בכלל לא רואים את הדבשת של עצמם ומרשים לעצמם להתנהג בצורה בוטה. וכשזה עובר מבחינתי את הגבולות ואני עונה להם בנימוס בכדי לנסות להוריד אותם ממני ולרמוז להם שזה לא עניינם ולשקף להם את הצביעות שלהם מנגד, תמיד זה היה נגמר או בטענה שזה היה בצחוק ואז מתבאסים עליי שאני כזה רציני או שהיה ישר מתפתח לו איזה שהוא ריב או וויכוח וחוזר חלילה.
דיברתי על זה עם אשתי כמה פעמים והצגתי בפניה את הבעיה ושהיא חייבת לעמוד שם בשבילי ולעשות לזה סוף, אך למרות הכל וגם לעיתים ניסיונות שלה, גם אם זה עוזר, זה חוזר לאותו מצב בתוך מספר שבועות.
עד שזה כבר הגיע לרמה שאני לא מסוגל לראות אותם ומרגיש סלידה בכל פעם שאנחנו אצלם, אבל למרות הכל אני מכריח את עצמי להמשיך להגיע בעיקר עבור אשתי והילדים כי לא מגיע להם שאעניש אותם בסוף שבוע בלעדיי וכמובן גם את עצמי שלא אהנה איתם.
בזמן האחרון אני פשוט כבר לא מסוגל יותר לעצור את עצמי. כאילו שכל פעם מחדש אני חווה פלאשבק מכל 7 השנים הללו וכל אירוע ולו הקטן ביותר מהעבר חוזר ומציף אותי כל כך חזק שעל אף הניסיון להראות "עסקים כרגיל" אני פשוט "צועק בהתנהגות שלי" ומשדר לכולם בקולי קולות כמה שלא אכפת לי מהם וכמה הם לא מעניינים אותי.
אשתי כבר מרגישה היטב את חוסר האכפתיות אצלי ושנינו מודעים לכך, שזה לא יכול להמשך במתכונת הנוכחית.
אשמח להצעות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025