חרדי שבר לי את הפלאפון בכיפור כי השתמשתי בו, באיזו זכות?

אז ככה:
נולדתי למשפחה נוצרית -יהודית אתאיסטית. הורי, סביי וסבתותי משני הצדדים, דודי ומי לא, כולנו אתאיסטים.
גדלתי על סדרות וספרים שעוסקים במדע, על סיפורים על המפץ הגדול, על איך נוצר הירח ועל אבולוציה , לא על איך נוצר העולם בשבעה ימים ואיך כל בני האדם נוצרו משני אנשים ועל נחש מדבר ובלה בלה בלה.
על התנך ואלוהים שמעתי בפעם הראשונה בכיתה א כששני ילדים דיברו על זה, שאלתי את הורי על מה הכוונה , הם הסבירו לי בקצרה ואמרו לי שההחלטה שלי אם להאמין או לא . ההסבר שלהם נשמע לי קצת כמו סיפור אגדה , הוא לא עניין אותי אז המשכתי בחיי הילדה האתאיסטית שהיו לי אז בכיתה א.
איכשהו הורי הצליחו להוציא לי פתור משיעורי תנך, והביאו לי מורה שתתגבר אותי במטמתיקה ואנגלית בשעות אלה, עד עכשיו, והיום אני כבר בכיתה ט.
אז אחרי כל החפירה הלא מעניינת הזאת , הבנתם שאני אתאיסטית שבחיים אפילו לא למדה שיעור תנך. אני כן יודעת דברים בסיסים, כמו למה חוגגים כל חג ודברים כאלה..
אז לסיפור עצמו:
יצאתי עם אחיותי ובנות דודי בערב יום כיפור, כמו כל שנה. מיותר לציין שאנחנו לא צמות. עברנו די קרוב ליד קבוצה של חרדים, ובדיוק בזמן הזה אמא שלי התקשרה לשאול מתי אני חוזרת הביתה. אחד הגברים, שראה אותי מדברת בטלפון, קפץ לעברי ופשוט הוציא לי את הטלפון מהיד , זרק לי אותו על הרציפה בחוזקה ופשוט שבר אותו . הטלפון הזה היה חדש וממש לא זול, השקעתי בו את כל החסכונות מהקיץ הזה. החרדי התחיל לצעוק עלי ש״איך אני מסוגלת בכלל לא לצום ולא לשמור את יום כיפור , איך אני בכלל מעיזה לחטוא!!!״ לא שמעתי אותו אפילו, דחפתי אותו ממני והלכתי הביתה עם דמעות.
השאלה שלי היא : למה אנחנו, האתאיסטים, החילוניים, צריכים תמיד להיות תלויים במאמינים? אם אבא שלי רוצה לפתוח את המכולת שלו בשבת ולעבוד ולהרוויח כסף , למה הוא לא יכול? אם אני רוצה לנסוע באוטובוס לחברה שגרה רחוק ביום שבת , למה אני לא יכולה ?רק כי המאמינים לא רוצים שאני אסע?? ולמה אחותי שרוצה להתחתן בארץ שבה היא נולדה , בארץ עליה היא הגנה בכלי נשק אחרי שסיימה תיכון, לא יכולה להתחתן בה כי היא לא מספיק יהודיה? יש גבולות , לדעתי המאמינים מזמן עברו אותם.